הערות לוועדת עדין

ללינק לפרוטוקול לחץ/י  ועדת עדין

ההערות בהמשך לנושא ועדת עדין הנן בגדר המלצתנו כחברת טיפה טק ועל פי השקפת עולמנו בתחום איכות מי השתייה כמו גם נושא האבנית וכבעלי תקן -NSF/ANSI-42

עמוד 5 למסקנות ועדת עדין: תקן רצוי ותקן מרבי– לדעתנו כדאי להוסיף את ערכי הפרמטרים הרצויים כמו גם את המרביים בכדי שהאזרחים ידעו לאמוד את החריגה מערך הרצוי אצלם במים,היה ויורידו את הערך הרצוי האזרח יבין שהערך אמור להיות אפס מוחלט והוא מקבל יותר וזה מפחיד
כידוע לא קיים ערך מקסימאלי לפוטנציאל יצור האבנית וחבל,הורדת הסף המצוי לערכי הקלציום,מגנזיום וברזל לא יקבלו ביטוי בתקנון בריאות העם במידה ויורידו את הערכים הגורמים לאבנית.

עמוד 5 למסקנות ועדת עדין: מיהול כדרך פתרון למים–  …"מיהול אינו פתרון לזיהום" רעיון נפלא היות ולא כדאי לערבב מים לא איכותיים עם מים איכותיים כדי לקבל תוצאות סופיות שעומדות בתקנון בריאות העם,הבעיה היא שבמידה ומאמצים עדכון זה הרבה מי אקוויפרים יפסלו לשתייה ובכך נוריד את מלאי מים מתוקים לצרכי שתייה,לדעתנו במידה וחייבים להשתמש במים אלה עדיף להפנות אותם למטרות השקיה בשדות הנמצאים מעל אקוויפרים אלה,ובכך גם משתמשים במים מתוקים וגם לא מזהמים אקוויפרים  נוספים .
תוצאות עירבול המים בין מי המוביל של ההכנרת לבין מי האקויפרים גורמת לעליה בערכי האבנית,ככל שירדו פחות משקעים אחוזי האבנית באקויפרים תעלה ,היות והאבנית הנו ערך קבוע ומה שמשתנה מידי שנה זאת רמת המשקעים החודרים לאקויפרים אלה,על כן ספקי המים חייבים למנן בצורה שווה בין הערים השונות ובכך להשוות את נזקי האבנית בין ערים אלה.

עמוד 6 למסקנות ועדת עדין- קשיות המים– לדעתנו קשיות מים עם הערכים הגבוהים הקיימים בארץ מייצרת אבנית המזיקה לצנרת ולמוצרי החשמל ובאים במגע עם המים היוצרים נזקי אבנית רבים בעיקר לאזרחים,על הועדה לא לגלגל את נושא הקשיות ובעיית האבנית לועדה אחרת שלמן הסתם לא תתקיים,לדעתנו חייבים לקבוע ערך עליון לקשיות המבטאת את ערכי האבנית ,למרות שערך זה אינו מזיק באופן ישיר על הבריאות אך באופן עקיף בהחלט שכן,היות והאזרחים משלמים המון כספים כתוצאה מנזקי האבנית ולטעמנו תשלום ו/או נזקי צנרת מים ו/או נזק בדודי מים ו/או נזק למכונת הכביסה ו/או נזק מהקטנת ספיקת המים היות וקוטר הצינור עטוף באבנית,כן יש השלכה בריאותית הן לדאגה והן ל"עצבים" בשל נזקי האבנית והן לתשלום הכספי הגבוהה בשל נזקי אבנית אלה.

עמוד 6 למסקנות ועדת עדין- תקנים מיקרוביאליים של מי השתייה– לדעתנו החמרה בתקנים אלה זה רעיון מצוין,אך כמות הבדיקות ביחס למקום הגיאוגראפי הן מאוד נמוכות,נכון להיום מתבצעות מס' בדיקות נמוך בכל אזור
בשיטות מנדטוריות של שליחת אנשים לביצוע הדגימה,למעט העיר ירושלים שבה הותקנו 70 מערכות דגימה אוטומטיות המשדרות את הנתונים בזמן אמת וזה המקום להלל ולשבח את ספק המים של ירושלים  ולפריצת הדרך בה הם נוהגים.בנוסף יש להוסיף דגימות מים פר מספר האזרחים.

עמוד 7 למסקנות ועדת עדין-ריכוז חנקות מרבי במי השתייה– לטעמנו הגיע הזמן להוריד את רמת החנקות לערכים הנהוגים באירופה וארה"ב,הערך של 70 מג"ל הוא גבוהה ועלול להזיק בריאותית,ברור לנו שחלק מהאקוויפרים יפסלו לשתייה אדם,אך כאמור ניתן להשתמש בערכים אלה לתעשייה וחקלאות.
דובר לא פעם על הורדת החנקות לרמה של 0.45 מג"ל בכדי למנוע מחלות כדוגמת ה"כחלת" לתינוקות .

עמוד 7 למסקנות ועדת עדין- תקן לריכוזי פלואוריד במי השתייה–  לטעמנו אין להפליר את המים כלל מטעמי בריאות ולצאת בקמפיין שכדאי לצחצח שיניים פעמיים ביום במשחות שיניים המכילות פלואור ובכך לסיים את הדיון,היה וקיימת החלטה (שאינה ברורה לנו) להפליר את המים חייבים להוריד את רמת ההפלרה ל-1 מג"ל ולא כפי שנהוג היום ערך מקסימאלי של 1.7 מג"ל .

עמוד 7 למסקנות ועדת עדין- תקן לכלורידים למי שתייה–  בעוד רמת הכלור הנותר הנה 0.5 מג"ל הרמה המומלצת לכלורידים הנה 450 מג"ל,לטעמנו רמה גבוהה שאינה טעימה,אינה מריחה טוב ואינה בריאה בלשון המעטה.ניתן להוריד את רמות הכלור הקשור בעזרת מסנני פחם פעיל גדולים כפי שמתבצע באתר אשכול למי הכינרת,ורק אז להכליר לרמה הרצויה.

עמוד 8 למסקנות ועדת עדין- עכירות המים במערכות מי שתייה– לטעמנו כדאי להוריד את רמת העכירות (NTU) מתחת ל-0.5 כנהוג בעולם,ולא 1 כמומלץ,רמת עכירות משקפת את שקיפות המים,רמה נמוכה של עכירות המים נותנת תוצאות מדויקות יותר בבדיקת שאר הפרמטרים לאיכות המים כדוגמת חיידקים,וירוסים,קורוזיה,הצטברות משקעים בצנרת וחומרים אורגניים מסוכנים.
הערה: ברמה של 5 NTU ומעלה ניתן לראות ויזואלית שהמים אינם צלולים,כך שלמרות שערך של 1 מג"ל הוא גבוהה האזרחים לא יכולים לראות זאת…וחבל. נסיון של הרשויות בטיפול מקצועי באבנית תוכיח תוצאות טובות יותר בצלילות המים.

עמוד 8 למסקנות ועדת עדין- טעם וריח במים-רעיון מצוין אך לא ישים,תמיד ספק המים יטען שהריח והטעם מגיעים מהצנרת הביתית וזה מחוץ לתחום אחריותם.

עמוד 9 למסקנות ועדת עדין- ייצוב מי ים מותפלים– אנו מבינים את ההחלטה שנובעת מכך שמים מותפלים הם מים חומציים בעלי PH נמוך ,ועל כן נקראים "מים אדומים" היות ומים חומציים מייצרים חלודה בעת הזרמתם בצנרת ברזל.
ההחלטה של ייצוב המים היא בהחלט נכונה ופותרת בעיה זו,אך למה להעשיר את המים בקלציום ולא במגנזיום? קלציום מייצר כמויות גדולות של נזקי אבנית ,בטמפרטורה יחסית נמוכה ואינו הכרחי מבחינה בריאותית,היות וניתן לספוג סידן מהאוכל,בעוד מחסור במגנזיום עלול לגרום להתקף לב ומחלות שרירים,עפ"י מחקר של משרד הבריאות ב-54,000 אנשים ששותים מים עם מגנזיום מול קבוצה שאינה שותה מים עם מגנזיום הוכחה עלייה של 25% באירועי לב ומחלות שרירים,על כן חייבים לשתות לפחות 25 מ"ג מגנזיום ממי ברז עפ"י הנחיית משרד הבריאות.

עמוד 16- 12 למסקנות ועדת עדין :קשיות המים– לדעתנו קשיות המים אמנם מורידה את אחוזי התקפי הלב בתנאי שקושיות המים נובעת ממגנזיום ולא מקלציום, מחקר של משרד הבריאות שנערך בשלהי 2016 מדבר מפורשות על עלייה של 25% בהתקפי הלב כתוצאה ממחסור במגנזיום במים,על כן מומלץ לבצע בדיקת קשיות מים של ערכי MgCO3 ולא בערכים של  CaCO3
ובכך נהנה מרמת קושיות בריאה ופחות מנזקי האבנית.
עמוד 4-20 למסקנות ועדת עדין:תקן לריכוזי פלואור במי שתייה- אהבנו את ניתוח נושא ההפלרה ובמיוחד את ההמלצה לא להפליר את המים ולתת לכול רשות את הזכות להפליר או לא להפליר,לצערנו המלצה זו לא אומצה וחבל.

25- ה למסקנות ועדת עדין: עכירות מותרת של מי שתייה– מפריע לנו נושא הקביעה של 1 יע"ן (NTU) אך שאר ההסברים טובים,נכונים ומקצועיים.

עמוד 3-26  למסקנות ועדת עדין:טמפרטורת המים– לדעתנו נושא הטמפרטורה הגבוהה אכן חשוב שיהווה פרמטר לשמירת איכות המים,אך משום מה חסר את נושא הגידול של חיידק הליגיונלה כפי שאנו עדים להתפרצות שכזו בעיר פלינט שבארה"ב עם 8,000 אזרחים שאושפזו בשל התפרצות חיידק זה.
חייבים לציין שטמפרטורת מים לא גוהה במיוחד גורמת לשקיעת אבנית ולנזקי צנרת וכד'.

עמוד 2-27 למסקנות ועדת עדין:ריכוז חומרי חיטוי ותוצרי לוואי של החיטוי במים– הוועדה ממליצה בשימוש תאורה אולטרא סגולית כטיפול מקדים לחיטוי בכלור,ברמה העקרונית הרעיון נכון היות ואין חומר שאריתי שנכנס למים בעקבות תאורה זו,אך לדעתנו הבעיה המרכזית הנה נוכחות החנקות במים ברמות מותרות של 70 מג"ל,הקרנת מים ע"י תאורה אולטרא סגולית עלולה להמיר את החנקות (ניטראט) לחנקיות (ניטריט) ולייצר חומר ניטרוזמין החשוד כמסרטן,מכאן שתאורה אולטרא סגולית עדיפה למי התפלה ולא למי כינרת או מי אקוויפרים.

עמוד 32 ט למסקנות ועדת עדין:תקן לאיכות מי ים מותפלים– בנושא המגנזיום אין הוועדה ממליצה בשלב זה להוסיף מגנזיום אלא רק קלציום ולעקוב אחר בריאות האוכלוסייה השותה מים אלה,ובכן עפ"י בדיקת משרד הבריאות משנת 2016 קיים סיכוי של תחלואת לב ברמה של 25% באוכלוסייה שאינה שותה מים עם מגנזיום בערכים של 30 מג"ל לפחות, כך שבעקבות אותן תוצאות יש במיידי להעשיר את המים המותפלים במגנזיום בכדי למנוע התקפי לב ומחלות שרירים,ומכאן וכאמור המים יהיו מאוזנים מבחינת יחס ההגבה וללא נזקי אבנית.

עמוד 32 ט למסקנות ועדת עדין: פלואוריד– החלטנו להוריד את נושא הפלואור בעמוד 4-20 ב"תקן לריכוזי פלואור במי שתייה" כך שלא ברורה לנו ההמלצה בהפלרת מים מותפלים.

עמוד 55 ב  למסקנות ועדת עדין: האספקט המקצועי של הפלרת מי שתייה– מר שלום גולדברגר ,מהנדס ראשי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות קובע שההמלצה של הוועדה הנה המלצה מקצועית של חברי הוועדה ואינה החלטה חברתית צודקת לכלל האזרחים,שהרי בעוד שהאוכלוסייה החזקה מרשה לעצמה לצחצח שיניים
( אני מניח במשחות המכילות פלואור שיורקים את המשחה בסוף תהליך הצחצוח ולא בולעים את המשחה) אוכלוסייה דלת אמצעים לא תמיד מסוגלות להרשות זאת לעצמן ובטח אין להן אמצעים לטיפולי שיניים יקרים,על כן החלטה כזאת עושה עוול לשכבות החלשות,ועל כן ממליץ להשאיר את נושא ההפלרה כפי שהוא ולהעביר את הנושא לבדיקת צוות מומחים שיבדקו זאת מדעית.
עוד נאמר שקיימים מחקרים המראים שרמת פלואור של 1 מג"ל בלבד מונעת עששת אצל ילדים,אז השאלה שלנו היא למה רמת הפלואור המרבית הנה 1.7 מג"ל.
הרבה יותר זול להנחות את השכבות החלשות לצחצח שיניים,אפשר לספסד או לממן את משחות השיניים לשכבות החלשות,ברור לנו שקבוצת האנשים בשכבות החלשות שאינן מצחצחות שיניים היא קטנה וזניחה יחסית לקבוצת מצחצחי השיניים.

עמוד 57  למסקנות ועדת עדין– הסתייגות מהמלצת הוועדה לתקן ריכוז חנקות מרבי– שמעון צוק נציג ארגוני הסביבה בוועדה טוען שרמת החנקות המותרת בעולם הנה 50 מג"ל משיקולים בריאותיים המתבטאים בעיקר בסכנת "כחלת" אצל תינוקות למרות שברור לו שיפסלו שאיבות מאקוויפר החוף בשל קבלת תקן חשוב זה,אנחנו כ"טיפה טק" כבר הצענו שמים עם רמות גבוהות של חנקות ישמשו לחקלאות והעיקר שהתינוקות שלנו ומכאן שגם אנחנו אנחנו נשאר בריאים.

עמוד 58 נספח 8 למסקנות ועדת עדין- הסתייגות מהמלצות הוועדה לתקן ריכוזי פלואוריד במי השתייה–  שמעון צוק נציג ארגוני הסביבה בוועדה טוען להוריד את רמת הפלואור לאפס בשל מחקרים התומכים בזה ואם מחליטים להפליר חייבים להוריד את הערכים לרמה מקסימלית של 1 מג"ל
מר שמעון צוק ביסס את דעתו על סמך המלצת ה-NCR ל-EPA האמריקאי וה-WHO ארגון המים העולמי.

עמוד 59 נספח 9 למסקנות ועדת עדין-הסתייגות מהמלצת הוועדה להפליר מים מותפלים– שמעון צוק נציג ארגוני הסביבה בוועדה טוען שמים מותפלים הנם מים רכים ועלולים לייצר נזק בריאותי ועל כן ממליץ עפ"י חוות דעת להפליר במקסימום 0.12 מג"ל של פלואור,שמעון הוכיח שהכנת מזון לתינוקות הוגבלה ל-0.7 מג"ל וזאת ביסס זאת על המלצת המרכז לבקרת המחלות האמריקאי ה-CDC ,לטענתו של שמעון בחלב אם קיים ערך מובנה של 0.01 מג"ל של פלואור,וחלב אם נחשב לבריא ביותר לתינוקות וקיום האדם עד לעצם היום הזה מוכיח זאת,אז ההנחה של הפלרת המים בריכוזים המומלצים היא שגיאה .
עוד מוסיף שמעון שבאירופה שבה רמת הפלואור היא נמוכה לא דווח על בעיות שיניים כמו גם שרמות פלואור נמצאות בין כה וכה בבשר שאנו אוכלים,דגים ,תה,אורז,דגנים,פירות ועוד.

מר שמעון צוק היקר,יש לציין שאנחנו כ"טיפה טק" אהבנו את אשר כתבת ולדעתנו אתה מבין עניין ומגלה בקיאות בנושא המים ויתרה מכך,היה וכן היו מקבלים את המלצותיך היינו חיים במדינה בריאה יותר,אהבנו את ביסוס העובדות על תקנים ומאמרים רלוונטיים.