על סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה-BAZ
ל סכנת החיים הטמונה במסנני החול ופתרון ה-BAZ
בטיפול בכמויות של מים חייבות הרשויות לבצען בתהליך מהיר וזול.
מסנני החול הנם סוג של חביות ענק שממולאות בחול,בדרך כלל חול מדורג במידות צפיפות שונות בכדי שתהליך הסינון יהיה מדורג וכך עולה רמת היעילות כמו גם הקלות בשטיפה ההפוכה של המסננים בעת הטיפול להוצאת המזהמים שנכלאו במסננים אלה.
למעשה קיימות שתי קבוצות מסננים כשאת בתהליכי שטיפה האחרת בתהליך עבודה וחוזר חלילה.
למעשה קיים סוג של חוסר ברירה בשימוש ב"סינון חול",היות והוא נפוץ,זול ועלויות אחזקה פשוטות וזולות.
ניתן גם לומר שסינון חול מדמה פעילות אמיתית המתרחשת בטבע.
כנאמר סינון החול הנו הדרגתי וניתן לבחירה הגודל וסוג המצע בעבור מדיית הסינון לתהליכי טיפול המים.קיימת מערכת לסינון דומה בתוצאה הן במחיר והן בתוצאות,בעלת יכולת התמודדות בטפילי המעיים שאינם ניתנים להכלרה בערכים של כלור המקובלים כך שהדרך להסירם הנה פיזית בלבד.
יתרונות : מחירים נמוכים,הזמינות,אפשרות לשטיפה ושימושים חוזרים,ניתן להוביל מים בספיקה גבוהה וללא הפסד אומד משמעותי.
אחזקה פשוטה מאוד ושטיפה הפוכה אפקטיבית.
החסרונות : גודלו הפיזי,חול מהווה מצע לגידולם של חיידקים,רגישות להפסקת מים/חשמל .
השימושים : כסינון קדם לתהליך הטיפול במים,הורדת ערכי "עכירות" לערכים חד ספרתיים ושימוש באלום יכול לשפר את התוצאה.
במצעי אפס אפשר בנוסף להוציא טפילי מעיים שמסוכנים כמו קרפטוספורדיום וה-ג'יארדיה.
הסיכון בשימושי מסנני החול חל בעקבות הפסקות חשמל או הפסקות מים היות וגורמת למערבולות כפי שמתרחש בשטיפה ההפוכה,רק שבמקרה מסוכן זה המים מזוהמים שהיו אמורים להתנקז ישירות לביוב מגיעים באופן ישיר לצינור מי השתייה של הצרכנים,דוגמא טובה הנו המקרה שקרה באמריקה שבעטיו פונו אלפי אזרחים לבתי החולים כתוצאה משימוש מים מזוהמים ובתוכם כמות קטלנית של טפיל המעיים כדוגמת גירארדיה וקריפטוספורודיום.
סינון ה- BAZ שפותח ע"י BARUCH ZISER מישראל .
ובכן ברוך זיסר פיתח טכנולוגיה בה בית המסנן בנוי ממספר גופי סינון מנירוסטה לפירוק והפרדה.מסננים אלה שלא מפילים את ספיקת המים וברמת סינון של אחד מיקרון מסוגלים לסנן את כל סוג של טפיל מעיים.
מערכת שעובדת בצורה אוטומטית כך שאינה זקוקה לתחזוקה.
אספקת מי המערכת חלה בספיקות של 100 מק"ש בלי גבול מקסימאלי.
