כשמים זורמים באופן חופשי על הקרקע במיוחד באפיק נחל או ערוץ זה נקרא "נגר-עילי" שמהווה 6% של מי הגשמים, המגיע גם לנחלים וגם לנהרות.
הבדלי המינוח של נחל ונהר נקבעים לפי זרימת המים,העוצמה והספיקה.
נחל הזורם במשך כל השנה נקרא "נחל-איתן" ואילו נחל הזורם בעיקר בעקבות הגשמים נקרא "נחל-אכזב" המתבטא לפעמים בשיטפונות.
הנחלים של מדינת ישראל למעט נהר הירדן התייבשו אחר קום המדינה והפכו להיות "נחלי-אכזב" שמרביתם מזרימים את מי השופכין של היישובים הסמוכים.
במדינתנו לא ניתן כמעט לנצל מקור מים עילי שלנו האזרחים מאוד חשוב היות ויש פחות בעיות של אבנית ו/או נזקי אבנית.
נהר הירדן וערוציו הנם מקורות מים עיליים עיקריים במדינת ישראל אבל הם תלויים ברמות הגשמים שאינן קבועות בדרך כלל. אורך הירדן הנו 512 ק"מ והספיקה היא 790 מליון/קוב שנה. למעשה התמזגותם של מספר נחלים יצרה את נהר הירדן,להלן רשימת הנחלים:
נהר הדן הנובע בשטחי מדינת ישראל ומקורו במעיין תוך קרקעי מאוד גדול,
נהר הבניאס ונהר החרמון הנובעים בשטח מדינת ישראל ומקורם ממעיין ומזרימה עילית למעשה חצי מהמים של הנהר.
נהר החצבני ונהר שניר נובעים בשטח מדינת לבנון וניזונים ממי המעיינות ,גשמים ושלגים.
שלושת הנחלים מתאחדים לנהר הירדן בעמק, נהר הירדן ממשיך לכיוון דרום עד הגיעו לכינרת בנקודה הדרומית בנו את "סכר דגניה" המשמש כברז בקרה לכמות המים הזורמת מהכינרת לירדן הדרומי.
הירדן הזורם ומתפתל באזור בקעת הירדן מהכיוון הצפוני לדרומי נשפך לתוך ים המלח. מרחק אווירי בין הים לכינרת הנו 106 ק"מ,אך בעקבות הפיתולים המרחק גדל ל-310 ק"מ . הפיתולים הפתלתלים בירדן הם למעשה הגבול בייננו לירדן אך שינוי תוואי הנהר מידי שנה משנה את הגבול כך שגבול זה אינו קבוע אלה גבול דינאמי!
תופעה זו של שינויי אפיקי הנחל בין החורף לקיץ מתרחשת מידי שנה בעיקר במדינות בהן בחורף קיימת תופעה של קפיאת הנחלים,נהרות והאגמים כך שלקראת הקיץ בעת הפשרת השלגים והקרח תוואי השטח משתנה עקב הפשרה לא קבועה וככה נוצרים אפיקי זרימה השונים מידי שנה,ומאוד קשה לעקוב אחרי מסלולי הזרימה.
לצרכי מיפוי והתמצאות בשטח החדש בד"כ מעלים כלי טיס ומצלמים את התוואי החדש,כך שמידי שנה קיימת מפה חדשה שאינה דומה לקודמתה.
אחת הבעיות הנה התמזגות חדשה של אפיקי נחל העלולים לגרום להצפות בשטחי חקלאות ומרעה לכן לפעמים קיים צורך להטות את הנחלים שנוצרו בכדי שלא יגרמו לבעיות חדשות ובלתי צפויות.
קורה שחקלאי ירדני זורע והמושבניק הישראלי קוצר, לפעמים זה הפוך!