הרבה יותר חשוב להתקלח במים חופשיים מכלור ( נגזרות כלור אורגניות) מאשר לשתות מים
עם כלור!
שהרי אנו מתקלחים בממוצע ב-40 ליטר מים ושותים 1 ליטר בלבד ובד"כ לא בבית אלא מחוץ לבית!
כאשר אנו מתקלחים אנו נחשפים לכמות עצומה של כלור שמזיק לנו בכמה מובנים:
1) בעת הקלחת הכלור הופך מנוזל לגז עקב הטמפרטורה של המים ועל כן אנו נושמים אדי כלור
2) בעת המקלחת נקבוביות העור נפערות לרווחה וסופגות כלור
3) השיער שלנו נפגע כתוצאה מהמפגש עם הכלור
4) העור שלנו נפגע כתוצאה מהמפגש עם הכלור
הוספת הכלור לתוך מי השתייה ע"י הרשויות נועדה למנוע התפרצות מיקרוביאלית במי השתייה
ולמעשה הכלור מהווה את הפתרון הזול והיעיל ביותר בשינוע מי שתייה אל האזרחים.
כמות הכלור המוחדרת אל המים אינה קבועה,היות ומחדירים כלור אשר נקשר בעיקר לחומרים אורגניים
והופך לנגזרת כלור אורגנית מזיקה!
במשך תהליך החדרת הכלור נמדד ערך של כלור חופשי במים ורק כשמתקבל מדד תוצאתי של כלור נותר ומגיעים לערכים הרצויים ppm 0.5 לליטר,כדי למנוע התפרצות מיקרוביאלית שעלולה לפרוץ מנקודת ההכלרה עד לבית הלקוח.
הוספת הכלור שנשאר חופשי קורה רק בתום ההיקשרות של הכלור עם הנגזרות האורגניות!
ניתן למדוד את רמות הכלור הקשור במים,אבל לא בטוח שאנחנו רוצים לדעת !
רוב הנזק הוא מהנגזרות הכלור אורגניות,על כן כדאי להפטר מהן במיוחד במי המקלחת!
רמות הכלור הנותר הן נמוכות ואינן מהוות בעיה בריאותית.
מכאן שניתן להסיק שכדאי מאוד להפטר ראשית מהכלור במקלחת ורק לאחר מכן לדאוג למי השתייה!
היות ורוב היום אנו נמצאים מחוץ לבית אבל מתקלחים בבית!