פוספאט
פוספאטים סכנה לבריאות- כדוגמת סיליפוס ו/או שווארמה 
שתייה ו/או אכילת פוספאטים, מהווה סיכון גבוהה למוות, ברור שלגבי שתיית מים כדאי לאמץ את תקני ה-IAPMO שמעניקים את תקני ה--NSF/ANSI-42
בעולם המודרני והעכשווי, צריכת הזרחן הולכת וגדלה בהתמדה, בעיקר בשל השימוש ההולך וגובר של זרחן כתוסף מזון, כמעט בכל המזונות המתועשים, והמתועשים פחות.
מכאן, שצריכת הזרחן לגוף שלנו, באמצעות מקורות שונים בתזונה היומיומית מאוד גבוהה, וזאת בשל הכמויות הבלתי נתפסות של פוספטים במזון, אשר הולכת וגדלה בשנים האחרונות, במיוחד במדינות המפותחות, ובעיקר בשל כמות גבוהה של תוספי פוספט (זרחן) במזון המעובד והמודרני.
הצריכה היומית הגבוהה של פוספטים מייצגת איום בריאותי משמעותי, אנו עדים לכך שריכוזי פוספט גבוהים, קשורים עם שכיחות גבוהה יותר של מחלות לב וכלי דם, הן באוכלוסייה החולה והן אצל אנשים בריאים.
כמו גם הקשר הישיר לעלייה בשיעורי התמותה בשתי האוכלוסיות בצריכת ריכוזי פוספט גבוהים, ובמיוחד, תמותה מוגברת נמצאה בקרב חולי הלב וחולי כלי הדם.
יתרה מכך, תזונה ארוכת טווח של פוספט משפיעה על מבנה העצם ומאיצה את תהליך ההזדקנות.
אחד המקורות הלא ברורים והקיימים של זרחן בתזונה היומית מגיעה היום מהתוספת של מטפלי האבנית למינם המשתמשים בפוספט למי שתייה.
את הצעד הדרסטי ביותר נגד הפוספאט עשה משרד הבריאות באנגליה שהורה לסגור עשרות אלפי מסעדות המווקות שווארמה המכילה זרחן, את השווארמה ניתן לבחור אם לאכול ואם לאו, את הזרחן מהסיליפוס במי השתייה אנו שותים ללא יכולת בחירה, אם לא שותים אז אוכלים תבשילים המבושלים ממים אלה, והגרוע מכל המקלחת בעשרות ליטרים העשירים בזרחן החודר בנשימה ודרך נקבוביות כל שטח הגוף.
לאחר החלטה דרמתית של בריטניה מתוך כוונה לסגור לאלתר כל חנות המשווקת מזון מהיר ובמיוחד חנויות השווארמה, להלן ההודעה כפי שנמסרה ע"י מדינות האיחוד"
…"בניסיון לצמצם את היקף מחלות הלב במדינות האיחוד, בקרוב ייאסר הייבוא והשימוש בפוספטים – שמשמשים בין היתר לשימור טעם בשר השווארמה. המהלך יפגע בעיקר בכ-200 אלף איש העוסקים בתחום ברחבי האיחוד: "נזק גדול לתעשיית המזון המהיר"…..
אם ניטעת בכם התחושה שגם במדינה מתקדמת כישראל, קיים מהלך כזה אתם טועים, במדינת ישראל לא רק שמוכרים שווארמות, אף גרוע מכך, בישראל קיים תו תקן ישראלי ת"י 1505/1 הדורש עד 10 מג"ל של פוספאט, במידה והיצרן רוצה להתהדר בתו תקן מביש זה, לצערי קיימים שני מסנני מים העומדים בדרישות התקן מסנני סופר ספיר וספיר אלפא, די מביש למדינת ישראל שקיים תו תקן ישראלי המחייב העשרת מי השתייה בזרחן ( פוספאט) בעוד שבעולם הנאור מתאמצים לסלקו מהתפריט, ובמיוחד ממי השתייה ורחצה, שהרי שותים 1 ליטר ומתקלחים ב-40 ליטר, למה הציבור הישראלי צריך לספוג פוספאטים דרך נקבוביות העור ולנשום אדי פוספאטים והכל בהמלצת מכון התקנים ומשרד הבריאות.
באתר מכון התקנים, בקטגורית "שאלות ותשובות" לטיהור מים קיימת שאלה טובה, תשפטו אתם אם התשובה טובה..
.."
יש לי בעיית אבנית בבית, הציעו לי להתקן סנן משולב סיליפוס בכניסה לבית האם זה בטוח?
סיליפוס הינו מינרל אשר נקשר לאבנית במים ומונע את שקיעתו בצנרת, התאמת הסיליפוס למגע עם מי שתייה נבדקת במסגרת הבדיקה של מכון התקנים ולכן יש להקפיד ולדרוש מספק המערכת תעודת בדיקה של המוצר ממכון התקנים ויש לוודא שהמוצר מתאים לדרישות התקן, בתעודת הבדיקה קיימת תמונה של המוצר.
החלטנו לנתח את התשובה של מכון התקנים הישראלי:
סיליפוס הינו מינרל
( גם ציאניד הוא מנירל, ומכאן שמינרל אינו ערובה לבריאות במיוחד שתהליכי ייצור הינם כימיים)
אשר נקשר לאבנית
( אבנית מורכבת בעיקר מקלציום, מגנזיום וברזל, ומכאן שאם הסיליפוס נקשר למגנזיום, אנו מסכנים את משפחתנו ב-50% סיכוי להתקף לב עפ"י סקר של משרד הבריאות וקופ"ח מכבי, למה אתם לא מציינם זאת?)
במים ומונע
(רק ואולי, הסיליפוס מונע חלקית את שקיעת האבנית בצנרת, אמירה כמו זאת עלולה לעלות למדינה הרבה כסף היות וזוהי עילה לתביעה ייצוגית, כי הסיליפוס לא מונע אבנית, הוא מפחית רק באופן חלקי אבנית, שקוראים הבטחה שכזאת מצפים לתוצאות)
את שקיעתו בצנרת, התאמת הסיליפוס למגע עם מי שתייה נבדקת במסגרת הבדיקה של מכון התקנים
( בדיקות ושיטות בדיקה אמורות להיות חשופות לעייני הציבור, אם מכון התקנים בודק את מי הסיליפוס בזרימה רציפה ואינו מדמה מצב כמו בבית רגיל כשאנשים ישנים בלילה ואין זרימת מים, קמים בבוקר ושותים, כפי שנדרש בתקן האוסטראלי/ניוזילנדי, הבדיקה לא נכונה)
ולכן יש להקפיד ולדרוש מספק המערכת תעודת בדיקה של המוצר ממכון התקנים
( אני מניח שכבר הבנו שתעודת מכון התקנים אינה ערובה לכך שהמים אינם מזיקים לבריאות)
ויש לוודא שהמוצר מתאים לדרישות התקן, בתעודת הבדיקה קיימת תמונה של המוצר ( בקיצור מכון התקנים רוצה לגרום לספקים להצטייד בתעודות שעולות לספקים כסף ובכך לתפור "קופה")
מר מכון התקנים היקר!
כשמוכרים מוצר בארץ ובכל העולם יש לציין את מרכיבי המוצר ואת הסכנות הטמונות במוצר זה, במידה וקיימות סכנות, על הלקוחות שלמן הסתם הם אזרחי ישראל, לדעת בדיוק מה הם וילדיהם שותים, עם דגש על הסכנות הבריאותיות, במידה וקיימות כאלה, היה ואינכם מוצאים סכנות ממשיות אתם מוזמנים להתקשר לטיפה טק בכדי לקבל את אנשי הקשר באוניברסיטת לובליאנה.
בצריכת פוספטים דרך מי השתייה קיימת התעלמות והזנחת בהערכת החשיפה, למרות העובדה כי השימוש בפוליפוספאט במי שתייה לצרכי טיפול באבנית הוא נפוץ למדי, יחד עם זאת, שוב, כי טיפול כימי באבנית הוא הכרחי לבריאות.
ריכוזי מים מטופלים כימית משמשים בעיקר לאבטחת תשתית מי השתייה במניעת היווצרות אבנית במחליפי חום, דודי מים חמים, קומקומים, ברזים וצינורות, וזאת כאשר מי השתייה קשים למדי, הטיפול משמש גם כדי להסיר רובד אבנית אשר מהווה מטרד למשתמש. הסיבה העיקרית לטיפול באבנית במי השתייה היא טכנית בלבד! ולכן ההשפעות הבריאותיות של טיפול כזה אינן מוערכות כראוי ואפילו הרשויות ובכללן משרדי הבריאות ומכוני התקנים, מתעלמות מהן. עם זאת, פוליפוספאט נמצא עדיין בשימוש ואפילו בשימוש מואץ, יתרה מכך ברביזיה האחרונה של מכון התקנים הישראלי, של תו התקן ת"י 1505/1 הדן בנושא טיפול במים לטובת שתייה, נוסף פרמטר חדש לתו תקן זה שקשור אך ורק באבנית ובפוספאטים.
בעבר היו קיימים 3 חלקים לתו התקן ת"י 1505/1 , להלן התוספת הרביעית:
1. הסינון הפיזיקלי של חלקיקים הקטנים מ-50 מיקרון
2. הסינון הכימי- הנמדד בשיעור הרחקת הכלור ממי השתייה
3. החלק המיקרוביאלי- הדן בנושא גידול החיידקים הפתוגנים מול החיידקים הלא פתוגניים
4. טיפול באבנית- לכל מי שמצליח להוכיח הכנסה של עד 10 מג"ל של פוספאט PO4
* נכון להיום רק הסיליפוס מגיע לרמה ההזויה של דרישות תו התקן, ת"י 1505/1
* הערה: אולי התחושה של "עם נבחר" שניטעה בנו כשפותחה והושמה מערכת "כיפת ברזל" היא מוטעית, ואין אנו אלא קבוצה של "עם הזוי" ששותים פוספאטים עפ"י המלצת מכון התקנים ומשרד הבריאות הישראליים, מישהו צריך להתבייש ומייד לשנות את התקנים ודחוף!
מישהו צריך לבקש לבקש סליחה..וזה לא אני. 
לצורך ההמחשה :
תארו לעצמכם שבתוך כוס (מאג) נס-קפה אחת שאתם מכינים ממי הברז בביתכם, אתם שותים בנוסף למים, לפחות כפית אחת של כימיקלים המכילים : זרחן, ציאניד,ארסן,עופרת, סיליקאט, כלור וכד',
דמיינו לכם שמשרד הבריאות הישראלי, ימליץ על מים ללא מגנזיום, ורמות גבוהות של זרחן להכנת מזון לתינוקות, ובכן אל תדמיינו, היות וזה קורה בפועל ומשרד הבריאות אכן ממליץ לאימהות להשתמש במוצרים כאלה, למן הסתם מוצרים כאלה עם תו תקן ת"י 1505/1 של מכון התקנים הישראלי ניתן
לראות בברור בסעיף 5, את ההמלצה להמלצת משרד הבריאות לחץ/י כאן , אם כן, מר משרד הבריאות היקר, תתעורר!
האנגלים סוגרים עשרות אלפי חנויות שווארמה במדינתם בשל השימוש בזרחן.
מסתבר שאנו לא היחידים, גם החקיקה והוראת מי השתייה האירופית אינן מגבילות את רמות הפוספט. למעשה, פוספטים אינם מוזכרים כלל בחוקים אלה. עם זאת, בהוראה נאמר כי כאשר "הכנה או הפצה של מים המיועדים לצריכה אנושית עשויים לכלול שימוש בחומרים או בחומרים מסוימים, נדרשים כללים לקבוע את השימוש בהם כדי למנוע השפעות מזיקות על בריאות האדם".
הנחיות ארגון הבריאות העולמי לאיכות מי השתייה מציינות את השימוש בפוספטים כמעכבי קורוזיה בטיפול במי שתייה, אך לא הגדירו את השימוש בהם. מאידך גיסא, התקן האירופאי SIST EN 1212: 2005 " אומר : .."כימיקלים המשמשים לטיפול במים המיועדים לצריכה אנושית – פוליפוספט" ומגדירו כמו אחד הכימיקלים שניתן להשתמש בהם לטיפול במי שתייה במקרה של עיכוב קורוזיה ו אבנית, ומציע כי מינון הטיפול
לא יעלה על 5 מ"ג P2O5 / L. זה המקום לציין שבתקן הישראלי ת"י 1505/1 הערך הוא 10 מג"ל.
מאחר שצריכת התזונה מזוהמת בכמויות גבוהות של זרחן, ועולה באופן דרמטי על הערכים המומלצים, יש לשקול מחדש ודחוף, את כל נתיבי הניהול בתכניות ההשמה בארץ ובעולם, על מנת לצמצם ככל שניתן את צריכת הזרחן.
Polyphosphates נפוץ בישראל למניעת היווצרות אבנית, ואף תקע עוגן בתקן ישראלי ת"י 1505/1, והכל לטובת הפחתת עלויות התחזוקה הביתית ושמירת רשתות אספקת מים. עם זאת, הסיכונים הבריאותיים הפוטנציאליים אינם נלקחים בחשבון. השימוש בכימיקלים לטיפול באבנית במי שתייה אינו כפוף לבדיקת בריאות ואין מעקב אחר נוכחותם במי השתייה. ריכוזי רמות הפוספאט המסוכן במי השתייה, אינו תחת שליטה של משרד הבריאות ו/או כל גורם המתנדב לשמור על בריאות האזרחים.
במדינות מפותחות (שישראל אינה נמנית בהן) כדוגמת אנגליה, הורידו את השווארמה מחשש שהוא עשיר בסיליקאט, ופה בארץ כאמור, קיים תו תקן לכמות הזויה של זרחן, והכל בכדי שיהיה למוצר מחוגה אדומה של מכון התקנים הישראלי, אנו למדים שאולי עדיף לקנות מוצרים שאינם עומדים בתקנים הישראלים, וכל זאת בכדי להשאר בריאים
זהירות : פוספאט מכיל קדמיום
הקדמיום לא עוצר בתעשיית הסוללות, הצבעים והפלסטיק, ובשנים האחרונות התגלו כמויות גדולות שלו בדשנים המשמשים את תעשיית החטיפים ומוצרי מזון נוספים, זאת מכיוון שקדמיום קיים בפוספטים (זרחות) – חומרים המשמשים לשימור בתעשיית המזון. כשהם מוספים למזון, הם מגיבים למתכות המצויות שם בכמות זעירה, ובכך קושרים אותן בחוזקה ומונעים את פירוק המזון. הם גם משמשים לקשירת המים למזון כדי שלא יתפרק ויתקלקל, ומסייעים להאריך את חיי המדף של מזונות מעובדים, ובעיקר כאלה שהוספו להם מים, כגון מוצרי בשר מעובד.
פוספטים מצויים גם בסלטים תעשייתיים, המעובדים בין היתר גם כן עם מים.
למי מכם השואל, היכן לעזאזל משרד הבריאות ומכון התקנים, לא נותר לנו אלא לציין שזאת שאלה מצוינת
