להלן חלוקת שלל המים בארץ:
40% מי תהום
36% מי כינרת
8% מי שיטפונות הנאספים במאגרים
16% מי קולחין
מי הגשמים (המשקעים)
המשקעים הנם הגשמים דהיינו המים שיורדים אלינו מהעננים היישר לקרקע ע"י טיפות מים,
במדינה דלת משקעים כמו שלנו שנה בה יורדים הרבה משקעים נחשבת ל"שנה ברוכה" מכאן שמראשיתה של ההיסטוריה של ארץ ישראל אנו עדים לדלדול מקורות המים,אני בטוח שאנו נמצאים בקווים אדומים (קיימים גם קווים שחורים) שאפילו ההיסטוריה לא חוותה ואינה יודעת,וכל זאת בזכות עלייה מאסיבית של עולים מחבר העמים,והגידול הטבעי של האוכלוסייה,בכל מקרה אלו הן צרות טובות,כשיש הרבה תושבים והרבה מוחות מה שנותר זה להמציא את המים,למשל בניית מכוני התפלה.
מסתבר שבניית מכוני התפלה יחסית פשוטה כלומר,כשיש ים וקיימת טכנולוגיית התפלה אז יש גם מים מתוקים,הבעיה במים מותפלים זה החוסר במגנזיום
העלול לייצר בעיות רפואיות,משמע שאותה אבנית שממנה אנו "סובלים" הוא הסממן הטוב ביותר לכך שבמים מאוזנים (רמת PH) ובריאים מבחינת הגוף.
ניתן להבין שבעוד המים מאוזנים מבחינת יחס ההגבה,אנחנו האזרחים סובלים מנזקי אבנית,חלודה שמופיעים בעיקר כאבנית בקומקום,אבנים בדוד השמש והקולטים,אבנית בצנרת וכד'.
שלגים ו/או ברד נאגרים חלקם ב: אקוויפרים,נחלים, באגמים, ובמאגרים המתמלאים במים של שיטפונות,שהם בד"כ כם מכילים ערכי מגנזיום וקלציום ובחינתנו כן עלולים או נכון יותר עשויים לגבש אבנית..
לצורך קבלת משקעים צריך עננים הנוצרים מאדים של מים באוויר.
בתהליך העלייה השמיימה האדים מקוררים ועוברים תהליך עיבוי לטיפות קטנטנות.
ככול שהטמפרטורה של האוויר נמוכה כך גם נחלשת היכולת של האוויר להכלת אדים של מים ומכאן הופכות לקטנות יותר ולצפופות יותר.
לכן הטיפות הקטנות שהצטופפו הן מתגבשות וכך נוצרות טיפות יותר גדולות.
שהמשקל של כלל הטיפות (אשכולות של טיפות) הופך לכבד, המשקל מופנה לכיוון מטה (גרביטציה) ואלו למעשה המשקעים כלומר הגשם.
גשם – נוזל זמין (נכון להיום) חיוני ומהווה את מקור החיים.
ברד –בצניחת טיפות הגשם לכיוון הקרקע ובפגישתן בשכבה קרה נוצר הברד
שלג – אדים של מים הקופאים טרם כניסתם לתהליך העיבוי בענן(טיפות גשם)
אצלנו יורדים שלגים בעיקר בהרים מעל 810 מטר ואם כן אז,לעיתים רחוקות.
טל – רסיס אדים של מים שנמצא באוויר והתעבה על פני משטח קר.
הטל חשוב מאוד לעונות יובש במיוחד לצמחים שמסוגלים לקבל "מי לחות" כמקור מים בודד.
כשליש מהמשקעים מנוצלים על ידי האדם והיתר פשוט מתאדים ו/או זורמים לים.
ישראל הנה מדינה דלת משקעים בעיקר באזור הדרומי של המדינה.
משקעים מתקבלים בחורף הנמשך ארבעה חודשים בלבד.
כמות המשקעים בארצנו הנה כ- 9 מיליארד קוב/שנה.
חלוקת משקעים בארצנו מתחלקת ל-4:
- מאסת המשקעים יורדת ככול שיורדים דרומה.
- פחות משקעים באזורים הרחוקים מהים.
- יותר משקעים במקומות הגבוהים מפני הים.
- קיימים הבדלים תהומיים במשקעים היורדים מדי שנה