משאבי המים

ים משאב החיים:
מושבי בני האדם לאורך כל ההיסטוריה מוקמה בסמיכות למקור מים. תרבויות היסטוריות התמקמו בסמוך לנהרות ואגמים בעולם כולו.
ומכאן התפתחו טכנולוגיות ראשונות להעברת מים כמו גם ניצול מי תהום שהובילה להתפתחות החקלאית.
גם היום אספקת המים הנה אתגר רם מעלה לקיום האנושות, לנוכח גידול עצום באוכלוסיית האדם ובניצול כמויות מים  בהתאם ונוצר צורך בטיוב המים נוכח זיהום של מקורות המים וירידה משמעותית באיכותם.
בעיית האבנית כתוצאה מעודף מתכות קלות כדוגמת קלציום ומגנזיום היוותה ומהווה בעיה טכנית בהסעת המים (בהזרמתם) ומכאן נותר להתנגד לאבנית גם רעיונית וגם פיזית.

זמינותם של המים בעולם:
יצורים חיים חייבים מים לצורך קיומם,על כן חייבים מים מתוקים.
נתוני פיזור המים בעולם: 98% מהמים הנם מים מלוחים של האוקיינוסים והימים.
2% הם מים מתוקים,למרות שרובם לא מים זמינים כדוגמת קרחונים, מי התהום ובאוויר,היות ועלות הפיכתם למים זמינים מאוד יקרה.
כ- 0.75% בלבד של המים הם למעשה מים שגם מתוקים וגם זמינים: לבני האדם וליצורי חיים אחרים.
כמויות שונות של מים זמינים נוכח המיקום הגיאוגראפי: בעקבות תנאי אקלים שונים היוצרים אזורים שבם כמויות המשקעים וגם מקורות המים הם שונים.
לכן באזורים רבים קיים מחסור מים ו/או נגישות למים מתוקים.
הגדרה של מחסור במים: כשכמות מים שעומדת לרשותו של האדם היא פחות מ 1,000 קוב לשנה.
בכ 28 מדינות קיים מחסור אמיתי במי שתייה לעומת זאת בישראל רק 300 קוב בשנה אך נוכח גידול אוכלוסיה מאסיבי ניתן לצפות שעד שנת 2050 יוכפל מספר המדינות בעלות מחסור במים מתוקים ראויים לשתייה.

השפעת האנושות על מחזור המים:
המים למעשה הנם משאב מתחדש, הם עוזבים את הסביבה באידוי וחוזרים בברכה כגשם למרות שברכת הגשם מהולה   בתופעה שאינה ברוכה כלל בתוספת מזהמים שמתווספים למי הגשמים ומהווים מפגעי איכות.
למרות שהמים מגיעים חומציים ברמת ה-5.6 PH הזיהום מצניח אותם אל מתחת ל-5.4 PH וזוהי בדיוק ההגדרה לגשם חומצי (ACID RAIN).
לרשותה של קנדה למשל קיימים כ-1/3 מעתודות המים המתוקים אך בעקבות הגשמים החומציים של אחזורי התעשייה בארה"ב שיורדים לתוך הנהרות ומשם לאגמים כדוגמת "אגם אונטריו" הענק,המים פסולים לשתייה והדגה פסולה למאכל אדם.
2 תהליכים הגורמים להתחדשות מים כמים נקיים: 

ההתאדות  שמשאירה בגופי המים את המוצקים ואת המומסים שהיו במים שהנפוץ ביניהם היא האבנית.
כשיורדים משקעים למעשה חוזרים בחזרה לקרקע מים נקיים כמעט נקיים,כמעט נקיים היות וגם באוויר ישנם מזהמים שמתווספים למי הגשם.
הטיהור הטבעי שבאגמים,בנחלים ובימים על ידי אוכלוסיית המפרקים הצורכים פסולת כמוצר מזון והופכים אותם לתרכובת שאינה מזיקה כדוגמא מים ופחמן דו חמצני שמוביל בדרך כלל למים המייצרים אבנית בהרתחה ולמרות זאת  כך למעשה מקבלים מים מטוהרים.
פגיעה של יכולת התחדשות המים: נוכח ההשפעות השונות של האדם על "מחזור המים" ועל גופי מים בסביבה
כל זיהום הנפלט לסביבה מזהם למעשה את המים כדוגמת מי השפכים או בשרשרת התהליכים
זיהום האוויר-> הגשם חומצי ->זיהום מאגרי המים
למעשה זיהום שמתמשך במקורות המים פוגע ביכולתה של המערכת האקולוגית לגרום לטיהור טבעי לגופי המים.
השפעתו של האדם בגנגס:
נזקי השפעת האנושות על "מחזור המים" שונה בכל מקום וגרועה מאוד במדינות המתפתחות שלמעשה לא קיימת בהן טיפול בבעיות סביבתיות.
פה נבחן את הגנגס שמגיע מהרי ההימלאיה וזורם כדרכם של נהרות אל הים בעוברו דרך הודו ובנגלדש
כריתת היערות למעשה גורמת להעצמת נגר עילי,היות והעצים אינם עוצרים את זרימת המים על כן הסחף של הקרקעות גובר  ומכאן שכמות המים שכן מגיעה לגנגס עולה ואיתה הבוצה,הסיד שגורם לאבנית ועוד.
קרקעת שנסחפת מפחיתה את עומקו של הנהר וגורמת לנהר להתרחב.
בעיקר בחורף נגרמים שיטפונות חמורים בעיקר באזורי השפך,בם מומתים אלפי אנשים.
תגבור העוצמה של הנגר העילי מעצימה זיהומי מים בנהר.הסחף המרובה מביא איתו הרבה מזהמים. וגם מוזרמים שפכים רבים היות ומערכות הטיהור לאורך הנהר לא קיימות ואם כן הן לא עומדות בעומס ומכאן שמיליוני אנשים בבנגלדש ובהודו נאלצים לשתות מים באיכות ירודה.

אספקת וצריכת מים מתוקים בעולם:

הכמות המינימאלית  למים לאדם ליום בבית הנה כשלושה וחצי ליטר למטרות :שתייה,מקלחת ושטיפת הכלים
לעומת זאת ניקיון הבית מעלה את הצריכה ל 50 ליטר ליום במדינה מתפתחת בהן נוספים גם : הדחת האסלות,שימוש במכונת כביסה,שימוש במדיח כלים,השקיה למטרות גינון,בריכת שחיה וכד' מעלים את הצריכה לדוגמא בישראל כ- 130  ליטר ביום ובארה"ב כ- 450  ליטר ביום.צריכת מים תעשייתית עולה ככל שהמדינה מפותחת יותר.
התפלגות הצריכה הביתית בישראל, באחוזים: אסלות 40; רחצה 35; כביסה וניקיון 14; כלים 6; שתייה ובישול 5.

בעיית נגישות למים ואיכותם: להרבה אנשים בעולם במיוחד במדינות מתפתחות פשוט לא קיימים מים זורמים בבית
וקיימים אזרחים במדינות רבות בעולם שהולכים שעות עם כדים ושקי איגום מים עד הגיעם למקור מים מתוקים. נכון להיום 2016 קיימים 7 מיליארד איש בעולם ולמחציתם פשוט לא קיימת גישה ישירה למי שתייה בטוחים.
4 מיליארד איש לא מחוברים כלל למערכת ביוב. בהרבה מדינות מיליוני אנשים סובלים בריאותית משימוש במים מזוהמים. מקור מים מזוהם פוגע בגידולי השדה החקלאיים,כמו גם בייצור מוצרי מזון כפועל יוצא של התפתחות כלכלית ומערכות אקולוגיות.
בפועל גם אם קיימת נגישות למים מתוקים והמים לא איכותיים מבחינה כימית ו/או מיקרוביאלית עם מרחפים וכד' המים משמשים לתהליכי תעשייה ,כך שאין לנו מושג מה הם מייצרים במיוחד אם המוצרים הם למטרות מזון,אני מציע לשאול את אותם מפעלים אם האבנית מפריע להם?
לצערי רכיבי האבנית מעידים על מים בריאים ומאוזנים ב\מבחינת המינראלים,אבל במקרה הנדון זה פשוט לא מעניין.