לספר סיפורי בדים בדבר האבנית זה דבר אחד למנוע האבנית זה דבר שונה לחלוטין.
לפי סקרים של דעתי קהל בארץ ובעולם אבנית נתפסת כמזהם מוביל במים.
מרכיבי האבנית (סידן ומגנזיום) נחוצים לבריאות האדם ונותנים אתה טעמם של מי השתייה.
חוסר בקלציום וגם במגנזיום מצניח את ה-PH ומכניס מים לתחומים קורוזיביים ומוביל גם לפגיעה בריאותית וגם לבלאי מואץ בצנרת ובגופי החימום.
המגנזיום הנתפס כרכיב המייצר אבנית חיוני ואף הכרחי לגוף האדם היתרון של המגנזיום שתחום הטמפרטורה בו הוא שוקע הוא מעל 100 מעלות יחסית לקלציום השוקע כבר ב-65 מעלות.לעומת זאת אבנית שמצפה צינורות מים ואת גופי-החימום מייצרת נזקי ענק המוערכים במיליארדים מידי שנה במיוחד בתעשייה.
אגירת האבנית על גופי חימום ומחליפי חום למינם גורמים לחימום יתר עקב שכבות האבנית ומהווים בידוד תרמי ולבזבוז אנרגטי מיותר ברמות של 10% ומעלה.
הצנרת נסתמת ועלויות ההחלפה גורמות להוצאות גבוהות ולסרבול מיותר,בעיקר שהצנרת טמונה במקום ללא נגישות,ועד קבלת ההחלטה בנושא ההחלפה סובלים מספיקה ולחץ נמוכים ומכאן לבזבוז אנרגטי כמו גם זמן יקר.הבעיה של טיפול באבנית כרוכה בהורדת ערכי הנגזרות של האבנית שפועלת ביחס הפוך לכוונה,היות שאחרי ששכבת הגלוון נשטפת (שזה מזהם בפני עצמו בשל המתכות הכבדות שמרכיבות את ציפוי הגלוון) עלולה להיווצר התכה של צנרות המתכת וגרימת התופעה של מים אדומים שמפריע לאסטטיות של השימוש במים ובנוסף,פגיעה באיכויות הטעם של המים כמו גם בריח.
תהליכי המניעה הנזיקית מהאבנית כמו גם שמירת ערכים של מינרלים חשובים מתבצעת בפועל על ידי המוצרים של חב' טיפה טק בכל ספיקה ובכל קוטר.
ריכוך המים- השארת אבנית ונגזרותיו בעזרת רזינים(שרפים) שמייצר חילוף יונים,ישנו חוק שאוסר התקה של "מחליף יונים" היות והמים פוגעים הן בבריאות והן יוצרים המלחה לאקוויפרים התת קרקעיים.נוצרה בעיה למפעלים החייבים מים רכים ומחויבים לסלק את מי התמלחת ולהסיעם לרותם שבנגב.כששרף רווי באבנית חייבים לבצע הליך "ריענון" על ידי ריקון מי התמלחת.
היתרונות : מקבלים ספיקה גבוהה ותוצאה מצוינת ברכות מים.
חסרונות : הטיפול הדורש סבלות של שקים של המלח,המים פסולים לשתיה מסיבות של: כמויות החיידקים בספירה הכללית גבוהה מהמקובל,מים עתירי נתרן שפוגע בכלי דם,בלחץ הדם ובעיקר בלב,מים קורוזיבים הממיסים שלל מתכות ושלל ציפויים שעלולים לפגוע פגיעה קרצינוגנית,"מים-אדומים",מים שתוקפים במיוחד את הברזל ואת הנחושת,חשוב להכין צנרות שאינן רגישות למים חומציים ועדיף לפני התקנה של מרכך עדיף צנרת נירוסטה או צנרת פלסטיט.
ההתפלה- קיימות מספר טכניקות,המובילה שהן היא האוסמוזה ההפוכה,בשיטה זו מעבירים מים לתוך קרום חצי-חדיר וכך נשארים שלל החומרים המומסים בחוץ.
יתרונות : הורדת כל רמות המומסים ובכללן נגזרות של אבנית,מסוגלות להמתקת מי-ים, נפטרים מהמזהמים האורגניים,מגזים מומסים,החיידקים והוירוסים.
החסרונות : עלויות יקרות,ספיקה נמוכה מאוד ועל כן חובה להתקין מיכל לאיגום המים בסוף התהליך,המים חומציים וחסרי טעם וקשה לשתייה,עדיף לאזן את יחס ההגבה.
באיגום המים חובה לטפל בקפדנות בכדי למנוע "התפרצות מיקרוביאלית".
האיוד- תהליך יקר ומסורבל הדורש אנרגיה מרובה,הקהלים שמשתמשים בשיטה זאת הן בדרך כלל המעבדות למינן .
היתרונות- הציוד זול,זמינות גבוהה לכל דורש,המים איכותיים ללא מלחים אך לא ניתנים לשתייה.החסרונות- תהליך הפקת המים יקרה וכמויות ההפקה קטנות.
מי הגשם- איגום מי הגשם למאגרים.
היתרונות- זמינות,מחיר זול,מעולה למטרות כביסה,מגהץ קיטור,מדיח כלים ומכונת כביסה.
החסרונות- חובת סחרור המים למניעת חממת החיידקים והירוקת.