כלל השיטות לטיפול באבנית
חייבים להבדיל בין ריכוך המים למניעת הנזקים מהאבנית.
"מים-רכים" הנם בלי אבנית לחלוטין כלומר ללא קלציום ובעיקר המגנזיום יחס ההגבה נמוך ובלתי רצוי לשתייה ישירה.ומים עם נטייה ברורה לכניסה לתחומים קורוזיביים.
בדיקה פשוטה לבדיקת הקושיות היא הוספת דטרגנט כדוגמת הסבון לצרכי ההקצפה למשל ולהיווכח שהסבון לא עוזב את הגוף ובמעט סבון ניתן להתקלח בלי סוף.
מים רכים מקובלים בתהליכים תעשייתיים וגם בבתי מלון,על כן בפעם הבאה שימו לב למים בהם אתם מתקלחים,מים אלה טובים לתהליכי ניקוי של מדיחי כלים וגם מקלחות,אך מאוד בעייתיים לשתייה ישירה בשל חוסר המינראלים ורמת החומציות.
חייבים לציין שמיים אלה עשירים בנתרן ומעלים את לחץ הדם כך שלאלה מאתנו שסובלים מלחץ דם גבוהה זאת בעיה ולאלה שאין להם לחץ דם גבוהה ומתעקשים לצרוך מים אלה,הם יהיו ללא ספק עם לחצי דם גבוהים ולא תקניים.
כשמונעים "נזקי-אבנית" לא מתבצע תהליך של משיכת הנגזרות של האבנית כך שהמים כלל לא "מים-רכים".
טכניקות של מניעת נזקי האבנית מתחלקת לכמה שיטות בעיקר:
"גיבוש אבנית מוקדם" היות שהאבנית לא מתגבשת בשנית ועל כן לא תתגבש שוב.
"התגבשות כגבינה" הפיכת אבנית לתצורה המתגבשת לאבן דמוית גבינה.
"ספיחת אבנית" השארת האבנית בתוך התהליך לפני זרימת המים לצרכן כדוגמת "אבני הלשם"
"ביו-מגנט" העלאת ערכי הארגוניט שאינה שוקעת בצורה שכבתית על חשבון ערכי הקלציט ששוקעת בשכבות,התוצאה הנה פחות נזקי אבנית.
"הרתחת המים" הרתחה של המים למעשה הנו טריגר לשקיעה מוקדמת של אבנית כך שהאבנית כאמור לא תשקע שנית היתרונות- הזמינות,הנגישות וגם אין לא צריך כלים מיוחדים.
החסרונות- עלויות גבוהות לייצור המים,תסחיפי אבנית הפוגעים בצלילות המים.
"אוסמוזה הפוכה"- תהליך בו נפטרים כמעט מכל רכיבי המים למעט המים כמובן,המים עוברים סינון מקדים הכולל הוצאת משקעים וכלור לאחר מכן עוברים לסינון הממבראנה שזוהי למעשה היחידה שמתפילה את המים, היות וספיקת המים נמוכה משתמשים במיכל איגום שממנו ניתן למזוג ישירות מים,ללא קשר לספיקה הנמוכה של המערכת.
היתרונות- טיפול יעיל שמוריד אבנית באופן מוחלט מיועד למקומות בהם המים לא מותרים לשתייה.
החסרונות- מים ללא מינראלים חשובים,רמות חומציות מאוד גבוהה אינם נחשבים למים בריאים היות ואינם מאוזנים.תלותיים במיכל האיגום שבו המים עומדים ועלולים לייצר גידול מיקרוביאלי מזיק.
