כאן מתגלה פרצופו המכוער של הישראלי, תו התקן הישראלי דורש רמות של עד 10 מ"ג לליטר בכדי לעמוד בתקן הישראלי ת"י 1505/1, המקסימום המומלץ
לשתיית אדם הנו 0.2 מ"ג זרחן לליטר, משמע תו תקן ישראלי מתיר פי 50 יותר ממה שמותר, וגרוע מכך שקיימות חברות שעומדות בתו תקן זה, היות והן משתמשות
בסיליפוס הפסול לשתיית אדם, רוצים לדעת למה הסיליפוס פסול? לחץ/י כאן.
הכי פשוט זה לזרוק את "תפוח האדמה הלוהט" לפתחו של הלקוח ורופאו.
להלן תשובתם הזהה של הרופאים…” אנחנו מטפלים רק במקרים של נטילת תרופות במינונים קבועים ועפ”י מרשם וקיימות/היתר התרופות ע"י משרד הבריאות בלבד.
לא מתפקידנו להביע דעה לגבי כימיקלים המומסים במים שלא לצרכיי טיפול רפואי, ומאלצים את הציבור לצריכה קבועה ובלתי מבוקרת של כימיקלים כדוגמת זרחן ועוד”..
אם כן, על איזה רופא מדבר מכון התקנים' ומה תחום ההתמחות ?
לדעתנו מריח כמו כסת”ח ( כיסוי תחת) של מכון התקנים, אם לא קיים רופא שיענה, אז הטענה של מכון התקנים אינה רלוונטית ומסוכנת לציבור השותים.
בהזדמנות זאת אנו דורשים ממכון התקנים להגדיר גם את תחום ההתמחות של הרופא הנותן אישור שכזה.
כמו גם להביע עמדה ברורה מה בדבר בני משפחה ואורחים המתארחים בבית הלקוח, איך בדיוק נבדוק אותם?