החמצן
מקור גז חמצן במים נגרם מפעפוע הגז מהאוויר ותהליך פוטוסינתזה שמבוצעות ע"י האצות.
מס' גורמים המשפיעים על ריכוזי גז החמצן:
1) הטמפרטורה של המים
2) העומק של המים
3) מידת הערבול של המים
4) השעה ביממה
5) ריכוזם של החומרים האורגניים במים
קשיות מים
קשיות מים נקבעת על פי סכום ריכוז יוני הסידן ויוני המגנזיום שבמים.
יוני הסידן ויוני המגנזיום נכנסים למים בהמסת סלעי גיר.יונים אלה חיוניים לחיי האדם ולחיי יצורים חיים אחרים בריכוז נמוך אבל הם הסיבה ל"קשיות המים" הגורמת לבניית משקעי אבנית בצנרת,בכלים הסנטרים ובמכשירים בם מרתיחיו/או מאחסנים מים
כמו כן יעילות נמוכה בהקצפת סבון.
חומר הדברה
חומר הדברה כלומר ריסוס כימי משמש להדברת המזיקים ובכללם:החרקים,צמחי הבר והפטריות בעיקר בענף החקלאות. חומר זה אלו נשטף ישירות למים העיליים ולמי התהום, בדיוק כמו שחומר דישון נשטף.
השימושים בחומר הדברה מזיק במספר רחב של אורגניזמים,חוץ מאותם אורגניזמים המזיקים שבגללו השתמשנו בריסוס.השימוש בחומר הדברה פוגע באופן חמור ברמה שונה בכל שרשרת המזון,היות שהחומרים הללו כלל לא מתפרקים ומצטברים בתוף הגוף החי בתהליך הקרוי "הגדלה ביולוגית" היות וכך חלה הגבלה חוקית בשימוש DDT
ברטוב המדינות המפותחות כך שהוא אסור לשימוש מתוך הגנת בריאות האדם.
הדטרגנטים
דטרגנט הוא סבון מסוגים שונים ובכללם אבקות הכביסה למינן.דטרגנט פוגע בטעם המים ומשבש חילופי גז עם האוויר.גורם להקצפת המים ומקורם בשפכים תעשייתיים והשפכים הביתיים.דטרגנט המכיל זרחה וחנקה במים עלול לגרום לריבוי אצות.
המתכות הכבדות והחומרים הרעילים והמסוכנים
חומר כדוגמת נפט, שמן אורגני,פלסטיקים ומתכות כבדות כדוגמת : הנחושת, הכספית, הכרום,הציאניד,העופרת והניקל הנם חומר יציב בעל קצב פירוק נמוך על כן שורדים במים לתקופות ארוכות.הגורמים לתופעה: "הגדלה הביולוגית" וגם לנזק לבריאות ולשלמות התאים של האורגניזמים החיים.רובם מגיע ממפעלי תעשייה שונים.
להבדיל מזיהום מיקרוביאלי הניתן לפתרון בזק ע"י הרתחה ו/או הכלרה עדיין לא קיים פתרון מדף למניעת חדירת מתכות כבדות למי-תהום העלולים להצטבר בם עד לריכוז מסוכן.התהליך היחידי המסוגל להתמודד עם המתכות הכבדות הוא "התפלה" (אוסמוזה הפוכה) אבל אז קיים נזק למתכות הקלות ובמיוחד המגנזיום,יודעי דבר רומזים על פיתוחה של מערכת עתידית שתדע גם לטפל במתכות כבדות וגם לא להוציא את רמות המגנזיום מהמים.
יוני הפלואוריד
יונים אלה מצויים בצורה טבעית במים בדרך כלל בריכוז נמוך ,מגן על שיניים מפני עששת, ולכן מסיפים ערכים מסוימים למים במקומות שריכוזו נמוך.
בריכוזים גבוהים הוא עלול לגרום להתפוררות השיניים ולפגיעה בחוליות.
לאחרונה התקבלה החלטה ע"י שר הבריאות ליצמן שכל עיר רשאית להפליר את המים עפ"י רצונה,נכון להיום ועפ"י הידועה לנו העירייה היחידה שמפלירה את המים הנה עיריית בני-ברק.