הפרמטרים לתקני איכות המי-שתייה האותיות נ'

נגיף-וירוס
ככל שהמדע מתקדם כך מתגלים עוד ועוד מחלות אדם שנגרמות על ידי וירוסים ומועברת על ידי המים. ריכוזי הנגיפים שבמים קטן יותר מריכוזי חיידקים הפתוגניים.הוירוסים מאוד עמידים בתנאים קשים, הגודל הפיזי של הווירוס הוא מאוד קטן ביחס לחיידק וצורת גידולו שונה.לכן הקושי הטכני בבדיקת הווירוס ולמרות החשיבות הברורה, עדיין לא פותחה טכנולוגיה אמינה לגילויים.
נחושת Cu
הנחושת ותרכובות הנחושת נמצאת בכל מקום אפשרי בטבע.ריכוזי הנחושת שבמים נמצאים בד"כ בתחומים של 5-0.01 מ"ג/ליטר.הנחושת היא יסוד חשוב למטבוליזם בגוף האדם,אך בריכוזים גבוהים היא גורמת פגיעה ברירית הגוף בעיקר בדרכי העיכול ובכלל לנימי הדם,הכבד,הכליות ולמערכת העצבים המרכזית. אופי צורת ההופעה של נחושת במים תלויה ביחס ההגבה ה-PH,ריכוזי הקרבונט וגם ריכוזי אניונים אחרים. קורה שנחושת מגיעה למים מהתמוססות אביזרי הצנרת שעשויים מסגסוגת מתכות המכילות נחושת ,תופעה שגורה בעבר ובהווה.
נחושת במי שתייה גורמת לטעמי לוואי כשסף הגילוי הנו כ- 5 מ"ג/ליטר. במים המזוקקים ספי הגילוי הם 2.5 מ"ג/ליטר.הנחושת מגבירה את תהליך הקורוזיה באביזרי אלומיניום ובאבץ. הכתמת הכביסה והמתקנים הסניטריים קורת כאשר כשריכוזי הנחושת הנה מעל 1.0 מ"ג/ליטר.
שימושי תעשייה בנחושת:בתילי חשמל,בציפויים,בסגסוגות,בדפוס,בצבע דוחה ל"זקן" האוניות ,האלגיציד, הפסטיסידים,בטקסטיל ובצנרת.
ניטראט -3 NO ו- ניטריט -2 NO
חנקיות (ניטריטים) וחנקות (ניטרטים) במים הם תוצרי פירוק של חומרים אורגניים חנקניים ע"י חיידקים הנמצאים בקרקע וגם במים. מקומות עיקריים להימצאות הנם הדשנים, תוצרי לוואי של חומרי ריקבון מן הצומח או מן החי, שופכין ביתי וסילוק הבוצה מעל פני האדמה, באתרי הפסולת המוצקת וכדומה. מתייחסים לחנקות וחנקיות במשותף היות ובטבע הן הופכות מצורה אחת לאחרת בתהליך הבא:
NH3 → NO2- → NO3-
ניטראט ניטריט אמוניה
ריכוז גבוה של חנקות גורם למחלת הכחלת בייבי בלו סינדרום (מתהמוגלובינמיה) בתינוקות. מחלה נגרמת בעקבות תחרות בין החנקות וחמצן באתרי הקישור שבהמוגלובין והתוצאה הנה "דם-מחוזר" כלומר כחול. סימפטומים מופיעים בריכוזי חנקות שגבוהים מ 100 מ"ג\ל. כמו גם בגוף, חנקות יוצרות עם חומצות אמיניות תרכובת N nirtoso הידוע כמסרטות בבעלי חיים.חצי מכמות החנקות היומית שנצרכת ע"י בני האדם מקורה במים והשאר ממזון.
חנקות הנן דשן לצומח ודרושות לכל סוג של חיים.
ריכוזי החנקות במים עיליים נמוך בעקבות הליכי דה ניטריפיקציה ואסימילציה על ידי אצות כמו גם חיידקים.
ריכוזי חנקות במי תהום עלול להיות גבוה עקב דישון יתר וזיהומי ביוב.
חנקיות אינן יציבות במים, על כן הנוכחות מצביע על חדירת מזהמים למים לאחרונה. הנוכחות מעידה על קיומו של תהליך החמצון הביוכימי כלומר מאמוניה דרך החנקית לחנקה).התהליכים מופעלים לרוב ע"י מיקרואורגניזמים, על כן נוכחות של החנקית מוכיחה כניסת חיידקים שמחמצנים או מחזרים במקור המים. סכנה עיקרית הנה שחיידקים אלה שחדרו מקורם הוא בשופכין או קולחין,ועלולים להכיל גם חיידקים מעוררי מחלות.
ניקל Ni
הגורם לפגיעות במערכת העיכול ומערכות העצבים.
שימושי תעשייה בניקל: במניעת קורוזיה,בציפויים, בסגסוגות,כזרז לתעשיית זיקוק נפט.
נתרן + Na
תרכובות הנתרן הנן 3% מהרכב הקרום של כדור הארץ. הנתרן נמצא בסלעים וובעל חשיפה להתרוחחות. באזורי החוף,האירוסולים שממליחים את מקורות המים בנתרן. ובנוסף ,שאיבת יתר באקוויפר החוף הגורמת לעליה בריכוזי הנתרן בעקבות נסיגת הפן הביני וחדירת מי הים. הנתרן נמצא בשפכי תעשייה בריכוזים גבוהים היות ומשתמשים בו להליכים רבים.מתווסף כחלק מהליך טיפול המים:הסודיום ההיפוכלוריט,הסודיום ההידרוקסיד ועוד.

נתרן מסיס ביותר במים,ונשאר במצב מומס. הריכוז במים בדרך כלל הוא כ- 100 מ"ג/ליטר. ריכוז גבוה של הנתרן משפיע לרעה על האוכלוסייה הפגיעה בעיקר גורמת לבעיות לב.הנתרן דרוש לצמחים בריכוז נמוך אך פוגע בריכוז גבוהה בהתאמה לסוג הצמח, בקרקע חרסיתית גורם לבעיית תפיחה.הנתרן עלול להיות רעיל לדגים מסוימים שבמים מתוקים,בריכוז גבוה.

לכל מקור מים יש יחס "נתרן כלוריד" שאופייני לו, ריכוזי הנתרן ויחסי הנתרן לכלוריד משתנים בסוגי המים: (מי אקוויפר ההר,מי אקוויפר החוף,המים עיליים,השפכים הביתיים,השפכים התעשייתיים ומי הים). שינוי ביחס הנ"ל מצביע על כניסת מים מסוג אחר, למקור המים שנבדק.