האם מסננים המסומנים בתו התקן ת"י 1505 עלולים לסכן את בריאותינו ?   

אנו כישראלים גאים הופתענו, בוא נראה אם נצליח להפתיע גם אתכם

רקע כללי

ברור לכולנו שאיומים כדוגמת הקורונה קורים, נעלמים וייעלמו לחלוטין לכשיימצא החיסון המיוחל, אבל:

בעולם המודרני קיים תקן בריאות כפי שלטיפה טק קיים תקן : compliance to NSF/ANSI 42 standard

אבל, נכון להיום בתחום סינון המים הביתי קיימים שני תתי תקנים לתקן 1505 :

1505/1- לסינון/טיהור מים : דן במערכות סינון בכניסה לבית, מערכות סינון תת/על כיוריות ומכשירי מים קרים ו/או חמים
1505/2- דן במערכות אוסמוזה הפוכה : מערכת תת כיורית המספקת מים מותפלים ללא מינרלים.

אנו נעסוק בעיקר בתו התקן ת"י 1505/1, היות וזהו התקן למערכות המהוות את רוב השוק בישראל, אך נירה את
"יריית הפתיחה" למאמר זה, דווקא בתקן ת"י 1505/2.
ת"י 1505/2 דן במערכות המספקות, מי אוסמוזה הפוכה, שהנם מים חומציים עם אפס מינרלים, כמו גם אפס מגנזיום, הגורם
ל-50% סיכוי לאוטם שריר הלב לבוגרים,  וטריגר למחלות עצבים לילדים, וכל זאת עפ"י מחקר משותף של משרד הבריאות עם
קופ"ח מכבי, מומלץ לקרוא את המאמר הדן  בנושא.
בנוסף, ברצוני לציין שהחל משנת 2006 ועד שנת 2013 היה לי  תקן ת"י 1505/1 למוצר המטפל באבנית מחוץ לבית,

.

ובכך הייתי הראשון בעל תו תקן ת"י 1505/1 עבור מוצר לסינון מים לכל הבית, בשנת 2013 החלטתי לבטל את תו התקן ,
כמחאה על ההיתר הזוי, שניתן לסיליפוס לטיפול במי שתייה ביתיים, כשהתנגדותי העזה המלווה בבדיקות שליליות של
הסיליפוס שבוצעו ע"י מכון התקנים, לא הספיקו כדי להעביר את המסר, לא נותר לי אלא לבטל את התקן שלי, ובכך הייתי
הראשון המבטל מיוזמתו תו תקן  פעיל, היות ולא רציתי להיות חבר במועדון, בו הסיליפוס הוא אחד החברים.
כמובן שמכון התקנים נעלב והכריח אותי להצהיר שאני מבטל את התקן היות ואני מפסיק לייצר, ובכך נחלצתי מרשימת
התקן, הרשמי והמכובד, אך המוצר המשיך וממשיך להיות מיוצר עד עצם היום הזה.
לצערי התנגדותי העזה לסיליפוס מושכת גם אהדה מצד הלקוחות והאקדמיה, אך בעיקר מושכת "אש" מ"גופים מסוימים",
במקום לשפר תהליכים, להתחדש ולשמור על בריאות הציבור, פשוט וקל יותר להילחם בטיפה-טק, שהרי אנו עם
"החי על חרבו".
אך למגינת לבם אמשיך את מסעי, עד אשר אזרחי מדינת ישראל ישתו מי שתייה בריאים עפ"י ההגדרה, ובכך גם אנצח וגם אתפרנס בכבוד.
למעשה זהו סוג של סוף למאמר הנוכחי, היות והגענו ל"מ.ש.ל" – מה שרצינו להוכיח, אך אל דאגה, המאמר טרם הסתיים.

 המאמר 

חברות המשווקות מוצרי שתייה, יודעות שעם ישראל סומך על "מכון התקנים הישראלי", וכך צריך להיות בכל מדינה מתוקנת, ולכן החברות המסחריות מוכנות לשלם במיטב כספן למכון התקנים עבור סימול המוצר בתו התקן, מכאן שגם מכון התקנים הישראלי מרוויח, וגם המשווק.
ולנו האזרחים המוצר אולי עולה יקר יותר, אבל על פניו המוצר נבדק, ובטוח לשתיית אדם, להבדיל ממוצרים ללא תו תקן, שעליהם לא ניתן לומר זאת.
כך שאם אכן הגדרת התקן ובדיקת התקן היא איכותית, נכונה ואמתית, זוהי הדרך הנכונה להגן על משפחתי, מכאן שגם עלות המוצר התקני, זניחה ואינה רלוונטיות, שהרי בבריאות משפחתי עסקינן.
אך אם רחמנא ליצלן, אני קונה מוצר עקב סימולו בתו התקן, וכשמשרד הבריאות מעודד שימוש להכנת מזון ושתייה לתינוקות שזה עתה נולדו ממוצר זה, והמוצר עלול להזיק לבריאות האדם, אז יש בעיה רצינית
היות וקיים סיכוי סביר שאני ובני משפחתי ניפגע !
לצורך כך, ננסה להישאר רגועים ונשאל את מכון התקנים כמה שאלות מציקות בתחום סינון המים, וכדי ליישר את ההדורים ננסה לסתור או לאמת את הנאמר דלעיל.

נשתדל לענות על השאלות למענכם, עד אשר נקבל/או לא, התייחסות מהגורמים המעורבים.

1.      האם קיים סיכוי שמוצר בעל תו תקן ישראלי ת"י 1505/1 עלול לפגוע בבריאות האדם ?

              

לדעתנו כן, לדוגמא, הגדרת התקן לטיפול באבנית, בה קיימת התרה להוספת כימיקלים בערכים של 10 מג"ל של זרחן ועוד, בעוד מדינות בעלות ניסיון רע עם ערכי זרחן שכאלה במי שתייה, מתירות רמה מקסימלית של 0.2 מג"ל זרחן בלבד!
במערכות בעלות תו תקן ת"י 1505/1 המטפלות באבנית, קיימת הורדת מגנזיום מהמים ועפ"י משרד הבריאות מים ללא מגנזיום מעלים סיכוי לאוטם שריר הלב ב-50%, אם כן למה לא מזהירים את ציבור הקונים מערכות עם תקן ת"י 1505/1 שהם עלולים ללקות בלבם?  

ובהרחבה: במידה וקיימת הגדרת תקן, ומתגלים נתוני מחקר חדשים בדבר חומרים שנחשבו בעבר לבלתי מזיקים ו/או מופיעים חומרים חדשים, עלולה להיווצר בעיה שהתקן לא מעודכן בה, בעיה שנייה נעוצה בכך שהמוצרים הנשלחים ע"י היצרנים לבדיקות מכון התקנים יעמדו בתקנים, אך יכול להיות שהמוצרים הנמכרים ע"י הספק בפועל, לא יעמדו בתקנים, היות ומכון התקנים בעת המבדק אצל היצרן לוקח מהמחסן דוגמאות באופן רנדומלי, אך היצרנים "מומחים" בלספק את המוצר שתוכנן לכך, קיימת אפשרות נוספת בנטילת רשימת לקוחות של היצרן בכדי שיהיה ניתן לדגום להם את המים, וגם לזה יש פתרון, היות וקובץ רשימת הלקוחות האלה, מתוכננים ומיועדים מראש לבדיקות, והיצרן נותן מראש רשימת לקוחות שיעמדו בבדיקות.
בפועל, את הערכים של החומרים האמורים להופיע במים ועדת מומחים מכל מגזרי השוק העסקי קובעת, כך שאם בעלי אינטרסים יושבים בוועדה זו, אזי יתקבל תקן שמתאים ליצרנים ולאו דווקא לאזרחים, אחת הטענות הקשות בדבר מי השתייה בישראל ואופן טיפולם ע"י משרדי הממשלה והיחס המועדף לתעשייה, במיוחד בנושאים כדוגמת החומצה הפלאורוסליצית ( חשש לפלואור)  והשימוש ההולך וגובר של הסיליפוס למניעת האבנית במי השתייה של רוב האזרחים במדינת ישראל.

2.   לדוגמא, סיליפוס הנו כימיקל, על כן לא ברור לי איך משווקים בחסות החוק (מכון התקנים ומשרד הבריאות), כימיקלים המוחדרים למי שתייה,
מבלי לחשוף לעיניי כל את ההרכב הכימי המדויק , לכל חומר כימי הבא במגע עם "אדם" קיים MSDS, משמעו "גיליון בטיחות החומרים" 

בעניין הרעילות וההשפעה הבריאותית, באבחנת ה-MSDS  של הסיליפוס רשום שהחומר מכיל: סודיום, סידן, זרחן וסיליקט בלבד, האם זה נכון?
או שמא החומרים המוזכרים מהווים רק 65% מההרכב, כפי שמופיע בדו"ח הטוקסיקולוגי ?
האם שאר הרכיבים כדוגמת ציאניד, עופרת ושאר מתכות כבדות, פשוט נעלמו בדרך פלא?
ואם הם נעלמו, האם קיימת סיבה לכך שנעלמו מבלי לפגוע באפקטיביות של החומר?

אין לנו תשובה בדבר חשיפת ההרכב הכימי של הסיליפוס בפני ציבור הקונים ובכלל, מה שבטוח שבכל העולם כמו גם בישראל, יש ת.ז לחומר(MSDS)
ומאידך, ברור לכולנו מי בעל האינטרס להעלמת הנתונים המדוייקים, אך בהחלט קיימת אי התאמה בין הצהרת היצרן לבין החומרים המופיעים בפועל בסיליפוס, ניתן להשוות בין ה-MSDS של היצרן לבין חו"ד כתובה של מי מהיצרן, בעוד ה-MSDS מצהיר בפרוש : סודיום, סידן וסיליקט, בחו"ד המקצועית, מדובר בנוסף על 10 PPB עופרת (סף עליון מוגזם ומיותר לצריכת אדם)  ועוד 35% של מתכות כבדות עלומות שם ומינון, ששמן משום מה לא מוזכר, ושוב מישהו חייב להתבייש!
אני מציע למשרד הבריאות לבדוק את החומרים עפ"י חוות הדעת ולבדוק לאלתר באם המים ראויים לשתיית אדם, יש לבדוק עופרת, מתכות כבדות בכלל, HAZEN  ו- NTU, אחרי לילה שאף אחד מבני המשפחה לא השתמש במים (כפי שמתרחש אצלנו בבית), ורק אז להחליט האם הסיליפוס מתאים לשתיית אדם ואם לאו, לצורך ההבהרה, אנחנו כבר עשינו בדיקה שכזאת, ואפילו במכון התקנים הישראלי, והתוצאות גם מפורסמות במאמר זה, כך שלמן הסתם קיים הגיון לשאלות: למה היצרן  מנסה "להעלים" חומרי מבנה ?
האם מכון התקנים/משרד הבריאות נתפס כמשתף פעולה?
יכול להיות שאכן נתפסים כמשתפי פעולה, אך לפי דעתי האישית, אין שיתוף פעולה, ואני מקווה בשביל כולנו שאני צודק.

3. כדאי שמכון התקנים ומשרד הבריאות ( עפ"י תקנות בריאות הציבור התשע"ח 2017)  לקחת את חומר הסיליפוס לפענוח חומרי המבנה ע"י פעולה בדיקה פשוטה (Reverse Engineering ) ולדעת בבטחה את שאר ה-35% חומרים שמוסתרים בהצהרת היצרן ה-MSDS,
מדוע אתם לא עושים זאת ?
האם בריאות האזרחים, לא קודמת לכל?
עפ"י תקנות בריאות הציבור, חובה על היצרן לפרסם את החומרים הכימיים המדויקים בחומר הסיליפוס, האם קיים ברשותכם
MSDS אמיתי של הסיליפוס ?
האם השוותם בין ה-MSDS לבין הבדיקה הכימית שעשיתם ?
השאלה לא רק מי מהגורמים מפר את התקנה, אלא מה עושים הלכה למעשה ?

התשובה המתבקשת: אין תשובה

4. היה ואכן מתרחשת הרעלת סיליפוס, עפ"י הנהלים האזרחים יפונו הנפגעים לבתי חולים, איך בדיוק הרופאים הטוקסיקולוגים (הרעלות) יפענחו את מקור ההרעלה ומרכיבי החומרים, אם אין בידם את חומרי ההרכב המדויק של הסיליפוס ?
איך בדיוק ניתן לטפל בהרעלה, כשלא יודעים את ההרכב הכימי המדויק שלה?

מאוד פשוט, לשאלה הראשונה, אין לנו תשובה אך לשאלה השנייה, גם אין לנו תשובה.

5. האם המחקר מאוניברסיטת לובליאנה שבקרואטיה לא מהווה את הקש האחרון שישבור את גב הגמל, ויגמול סופית את האזרחים מהסיליפוס? 

המחקר מאוניברסיטת לובליאנה אכן מרשים, ומתבסס על שנים של שימוש בחומר זרחני לטיפול באבנית, המחקר מציג עובדות מוצקות על פגיעות רפואיות,כמו גם על החלטה נבונה ואמיצה של הרשויות המגבילות את שיעור הזרחן המומס במים, והפסקה מוחלטת של השימוש הציבורי של כימיקלים לטיפול באבנית, והחלק המעניין הוא שמותר במדינה זאת לייצר כימיקלים לטיפול באבנית למטרות ייצוא בלבד.                                                                           

6. האם מכון התקנים/משרד הבריאות יודע שלמרות שיצרן הסיליפוס, מפרסם שיש ברשותו תקן רפואי  לסיליפוס וו, אנו לא מצאנו ברשימת הזכאים, לסימול מוצרים בתו תקן הרפואי האמריקאי,
אולי כדאי שגם אתם תנסו למצוא?

                                                                  NSF/ANSI-42

אכן יצרן הסיליפוס קבל למעשה תו תקן ת"י 1505/1 כתכולה במוצר סינון שהוא קבל למעשה את תו התקן, ולכן בתהליך קבלת התקינה וה"התעדה", נתבקשו תעודות ממכונים אחרים כדוגמת ה-NSF  , שמהווים חומרים רלוונטיים המאשרים את כשירותו הבריאותית, אם היצרן אומר ומפרסם שיש לסיליפוס  תקן -compliance to NSF/ANSI 42 standard

 , ובפועל אין לו, מעניין מה דינו של המתחזה.

7. האם מכון התקנים מודע לעובדה שבהוראות משרד הבריאות להכנת מזון לתינוקות, כתוב במפורש להכין מזון לתינוקות עם מים ממערכות
עם תו תקן ישראלי  הווה אומר להכין מזון לתינוקות עם סיליפוס, שמשמעו הכנסה לגוף התינוק עד רמה של 10 מג"ל של זרחן?  

מכון התקנים למן הסתם אכן מודע לאמירותיו ולעצותיו של משרד הבריאות, אך לצערי אין ביכולתו לעשות מאום, היות והוא רק הגוף הבודק ומעניק את התקן, ומכאן נוצר מצב שמשרד הבריאות ממליץ שהתינוק יאכלו אוכל, ממערכת בעלת תו תקן 1505/1 ומערכת זאת מעשירה את מזון התינוקות בעופרת וזרחן מסוכנים, כמו גם שהתינוק יתקלח באמבטיה העשירה בעופרת, בשל המוצר ה"תקני"  הפולט עופרת וזרחן, למן הסתם, קיימת בעיית בריאותית, אז מה הועילו חכמים בתקנתם ? או במקרה של מכון התקנים.. "מה הואילו חכמים בתקנתם"

חדשות: החל משנת 2020 נפסל תו התקן לסיליפוס! כל הכבוד למכון התקנים שמסתבר שהוא גם קורא עברית וגם מבין את הנאמר במאמר זה.

 

8. בתו התקן ת"י 1505/1 קיימות 4 קטגוריות, אך ניתן לקבל תו תקן לעמידה רק באחד מהם: 

א. חלקיקים – תקן הזוי ולא מקצועי, ולדעתנו לא קיים באף מקום בעולם סף תקן של 50 מיקרון

ב. בדיקה כימית – בודקים רק כלור, לפי דעתי קיימים עוד מספר כימיקלים במים, ששווים בדיקה, לפני קבלת התואר הנכסף "מסנן כימי".
ג. אבנית – תקן צעיר ומיותר, במקום לבדוק כמה אבנית נשארת אחרי הטיפול, בודקים כמה זרחן נכנס למים אחרי הטיפול – הזוי
ד. בדיקה מיקרוביאלית ( חיידקים) – מותר לגדל מ-1,200 חיידקים ב-1 מ"ל לרמה של 5,000 חיידקים ל-1 מ"ל- הזוי
המעניין הוא שבסעיפים א, ב, ו-ד קיימת הוצאת חומרים מהמים, ובסעיף ג' הדן באבנית, חובה להכניס כמות של כימיקלים למים,
בכדי לעמוד בתנאי התקן, מריח לי כמו הכנסת החומצה הפלואורוסליצית למים ( חשש לפלואור).

ובכן, השאלה היא:

האם האזרח יודע כשהוא קונה מוצר בעל תו תקן ת"י 1505/1, על איזה מן הסעיפים  יש תו תקן למוצר, א' ב' ג' או ד' ?

אין סיכוי שהאזרח יודע מהו קונה, היות ומכון התקנים מסתיר מידע זה, צריך לבדוק משפטית את הבעיה, היות ויש פה הטעיה ציבורית ואולי יש פה בעיה ייצוגית.
פניתי למכון התקנים עוד ב-2016 וטרם קבלתי תשובה, אני מקוה שמאמר זה יתן את התשובה ההגיונית של מכון התקנים.

9.בסינון חלקיקים, התקן דורש 50 מיקרון ומטה, מה בדיוק ההבדל בין סינון של 50 מיקרון ללא חלות תקן , לבין סינון של 49.9999 מיקרון
עם חלות תקן?  

אם בבריאות עסקינן אז אין שום הבדל, אך אם בפוליטיקה עסקינן, אז זוהי הזדמנות פז של מכון התקנים להכניס את ידם לכיסם של היצרנים ולדרוש/לקבל כסף, ואז מחיר המוצר יעלה,  וכרגיל הצרכן ישלם יותר ! 

10.  בעולם קיימים עשרות מכוני תקינה, ועשרות תקנים לסינון מים ברמות של כ- 1 מיקרון, לסילוק טפילי מעיים (קריפטו' וגיארדייה),ותקן של 0.45 מיקרון לסילוק חיידקים ועוד, היכן בדיוק בעולם קיים תקן לסינון מים של 50 מיקרון?

                                                                                                                                     
מצטערים איננו מכירים דרגת סינון שכזאת, לנו זה נראה הזוי ולא קשור מקצועית לעולם מי השתייה

11.אם אכן קיים הבדל ברמה של 50 מיקרון סינון, האם ניתן לקבל את רשימת החומרים המסוננים במי רשת( פילוג חלקיקים)  ב-49.9999 מיקרון יחסית ל-50 מיקרון, עבורו ניתן התקן הנכסף 1505/1 ?

                                                                                                                                 

כאמור אין שום הבדל, נראה לי שזוהי דרך ללא מוצא, יתרה מכך עפ"י השמועות רוצים לעלות את רמת הסינון המינימלית ל-80 מיקרון, וכך מכון התקנים יוכל להרוויח הרבה יותר כסף, למרות שכאמור אין רמות הסינון הגבוהות קשורות בריאותית לתהליך. התמוהה מכל הנה העובדה שכל מסנן חקלאי לגינה, שעלותו זניחה מסנן ברמה של 40 מיקרון ואין עליו חלות תקן היות והוא מסנן חקלאי, כך שניתן לקנות אותו, לשפוך כדורי סיליפוס, ולהתקינו בכניסה לבית, אתם שואלים האם זה בריא? התשובה היא לא, זה לא בריא, אבל מה בדיוק הקשר בין תו תקן לבריאות? אם מסנן עם תו תקן ישראלי ת"י 1505/1 המכיל סיליפוס כן בריא?

12.עפ"י התקן, בטיפול באבנית חובה להגיע לערכים של עד 10 מג"ל של פוספאט ( (PO4
האם אתם ערים למה שקורה בעולם בנושא העשרת הגוף בזרחן?
האם אתם מכירים את נושא פגיעת האזרחים מהזרחן במי השתייה בלטביה?

ערך של 10 מג"ל לא ברור, האם קיים סיכוי שמי שעומד בתקן ההזוי הזה פשוט מסכן את הציבור , ואם בתינוקות עסקינן, אז ברור שלהם רמת הסיכון לחשיפה לזרחן גבוהה יותר, לצערי קיים יצרן שהצליח להחדיר מאות אלפי מוצרים לשוק הישראלי ונכון להיום בעל תו תקן ת"י 1505/1.
אולי כדאי לכם לקרוא את המלל הבא שנלקח מהמחקר של אוניברסיטת לובליאנה:

בהתבסס על ממצאי המחקר האחרונים, וההשפעות הבריאותיות של צריכת זרחן גבוהה
ה- EFSA (רשות בטיחות המזון האירופית) מתחייבת להערכה מחודשת של פוספטים
לשימוש כתוספי מזון בעלי עדיפות גבוהה עד 31 בדצמבר 2018.

הערכת החשיפה של צריכת הזרחן היומי, צריכה לכלול גם את כמות הפוספטים הנצרכים על ידי מי שתייה. יתר על כן, הצרכנים צריכים להיות מעודכנים על תוספים והוספת כימיקלים למזון שלהם, ובעיקר במי השתייה. מכאן ש:

המשתמשים חייבים לקבל מידע הולם על הטיפול הכימי וריכוזי הפוספטים במי השתייה שלהם.

בנוסף, צריכת הנתרן היומית צריכה להיחשב גם להערכת סיכון של פוליאתוספט נתרן, במיוחד במקרה של קבוצות פגיעות יותר באוכלוסייה (אנשים הסובלים מפוספטמיה או נפרופתיה פוספטית חריפה, וכו '). המחקר הניב תוצאות המצביעות על כך שהסיכונים הבריאותיים של נתרן פוליפוספאט כדוגמת מרכך פוספט למי שתייה אינם נחקרים מספיק בגלל לחץ של חברות הענק המשווקות אותם, להערכתנו, כתוצאה מכך סיכונים בריאותיים הנובעים מעלייה בערכי הפוספט וממש לא כדאי לזלזל בזה, לכן מומלץ להמשיך ולחקור את הנושא הנוכחי. יש לפתח קווים מנחים ולאמץ תקנות בנוגע לשימוש בפוספטים במי השתייה. ריכוזי מים מרכזיים ומקצועיים, ללא ריכוזי נתרן עשויים להיות אחד הפתרונות.

13.  האם אתם יודעים מהו הסף העליון המותר של הזרחן במי השתייה עפ"י המחקרים האחרונים?

עפ"י המחקרים האחרונים של יודעי דבר, הסף המקסימלי הוא 0.2 מג"ל זרחן, ובתקן הישראלי הסף הנו 10 מג"ל, פי 50 !

14.  מדוע בארץ לא קיים מסנן קו העשוי מפחם פעיל עם תקן ישראלי ת"י 1505/1 לטיפול באבנית, ובכל העולם כן קיים ?

היות ובעולם הנאור בעל ניסיון עשיר של מעל 100 שנים בטיפול במים, החליטו לאפשר לסנני קו המוצהרים כמטפלי אבנית להכניס רמות של כ-5% חומר פעיל וכ-95% פחם פעיל ולהגביל את משך זמן הטיפול לחצי שנה במקום שנה, בעוד שבישראל בעקבות תקן 1505/1 המעוות, המאלץ להכניס למי השתייה רמות זרחן גבוהות, חייבים להכניס כ-5% פחם פעיל ו-95% חומר לטיפול באבנית, מכאן שזוהי המדינה היחידה בעולם שלא מסוגלת להעניק תו תקן 1505/1 למסנן קו המטפל בטעם/ריח  וגם באבנית.
אם זה לא מעוות, מה כן מעוות.
מילא העמידה בתקן המגוחך, אבל מה עם רמות הזרחן הנפלטות ממערכות כלל ביתיות שכן עומדות בתקן?
בדקתם מה רמת החומרים הנפלטים ממסנן נוגד אבנית זה, אחרי שהוא לא הזרים מים במשך הלילה?
איך אתם מסתכלים לאנשים בעיניים, ונותנים להם לחשוב שמוצר זה עם המחוגה האדומה, תקן ת"י 1505/1 בריא למשפחה? 

15.  מדוע החלטתם שרק העשרת המים בזרחן וסיליקאט מהווה מדד למניעת אבנית ?

לפי דעתי ודעתם של מומחים אחרים, ככה לא בודקים את יעילות הטיפול באבנית!
העשרת המים בזרחן אומנם נותנת פתרון חלקי ומוכח, אך עפ"י הצעת יצרן הסיליפוס כדאי להשתמש ב-10 ק"ג, בכדי לשפר את התוצאות
האם זה הגיוני לכם לתת תוצאה על חשבון בריאות האזרחים? אני חושב שאתם ממש כמוני לא רוצים לפגוע בבריאות האזרחים, ולכן
לצורך בדיקת יעילות בסינון אבנית, צריך לבדוק כמה אבנית סולקה בתהליך, לדוגמא: מרתיחים את המים המטופלים בכלי אחד מול כלי ללא טיפול, ושוקלים את ההפרש במשקל האבנית.
ההפרש במשקל נותן את יעילות הטיפול האבנית ב-%.

16.  מדוע בתקן רשום זרחן ו/או סיליקאט, כשאתם יודעים בפרוש שלא ניתן להשתמש בסיליקאט בלבד ?

נראה לי טעות סופר

17.  מדוע קיים תהליך שנבדק בפקולטה לכימיה שבטכניון ושם הרתיחו מים במשך של כ-300 שעות בשני דודים, האחד עם מכשיר לטיפול באבנית, והדוד האחר שימש כדוד בקורת, וכך הוכח מדעית יעילות הטיפול באבנית באחוזים מדויקים, ע"י שקילת האבנית שהצטברה בדודים,
מדוע אתם (מכון התקנים) לא בודקים את היעילות האמתית בשיטה הזאת?
ובכך לחסוך כימיקלים מיותרים בגוף האזרחים.

היה ובמעמד זה ניתן הפתרון, נחכה לשינוי המיוחל בתקן הישראלי.

18.  בבדיקה שערכתם עפ"י התקן האוסטרלי/ניוזילנדי, הסיליפוס נפסל לשתיית אדם, אז איך זה שהוא עדיין משווק בשוק הישראלי?

וחמור מכך, איך זה שלמסנן עם סיליפוס יש תו תקן ישראלי ת"י 1505/1?

       

אכן השאלות מציקות, אבין גם אבין, אם לא תענו.

19.  איך יכול להיות שהתו תקן שהוענק למסנן הסיליפוס 1505/1 עונה על הגדרת הקטגוריה……
" מערכת לטיפול במי שתייה לשימוש ביתי-סינון וטיהור "….. בדיוק כמו התמי4, מכאן שניתן להבין ש
הסיליפוס מטפל גם בסינון חלקיקים, גם בכימיקלים, גם באבנית וגם בחיידקים
האמנם כך ?

שאלה מאוד רלוונטית וחשובה, קיימת הטעיה מכוונת או לא, זה ממש לא משנה את העובדה שכל המסננים בעלי תו תקן ת"י 1505/1 אינם מטהרים את המים, למעט המוצרים של שטראוס מים.

20.  במדע, ההגדרה של "מינרל" הוא .. "חומר שנוצר באופן טבעי". באתרכם אתם מגדירים את הסיליפוס כמינרל, האם תוכלו לשתף אותנו היכן גיאוגראפית כורים את הסיליפוס?

              

  מכון התקנים הישראלי הנו מוסד ישראלי ייצוגי, ועל כן יש לדייק גם בתוכן, וגם במילים 

21.  סימון מוצרי מזון ושתייה ופירוט בדבר ההרכב הכימי של המוצר מחויב עפ"י החקיקה של משרד הבריאות , לא מצאתי את ההרכב הכימי המדויק והנכון של הסיליפוס, כך שאם אכן החומר הנו חלק מתקן ישראלי ת"י 1505/1, כמו גם שמשרד הבריאות ממליץ להשתמש במים אלה להכנת מזון לתינוקות אתם אמורים לדעת, כמו גם לומר מהו הרכב הכימי המדויק של החומר?

 לא ניתן לשלול את הנאמר, אך לעומת זאת קיים סיכוי סביר שמשרד הבריאות/ מכון התקנים אינו יודע את הרכב הסיליפוס, היות שבהצגת ה-MSDS  לא קיימת בכלל רשימת תכולת המתכות הכבדות, למרות הבדיקה שמכון התקנים בדק ב-2012 ולמרות שנחשף כאן לראשונה דו"ח פנימי של הרכב החומר המדויק והבעייתי.
אנו לא רוצים לחשוב שמכון התקנים ו/או משרד הבריאות ידע ושתק, למרות שנראה תמוהה שמכון התקנים שכח את הבדיקות של הסיליפוס, כמו גם שמשום מה במכון התקנים, מסנני מים לא נבדקים עפ"י בדיקות נכונות ועכשוויות, הנהוגות בעולם המתקדם ( תקן ניוזילנדי/ אוסטרלי ) אלא בבדיקות ישנות ושגויות שאינן משקפות את התנהלות בית האזרח, ועלולות להסב נזק בריאותי לשותים דווקא ממסננים בעלי תו תקן.

22.  גם בדו"ח הטוקסיקולוגי של יצרני הסיליפוס, כותבים שהחומר מכיל כ- 65% פוספאט וסיליקאט, מה עם שאר הרכב החומרים המרכיבים 35% מהחומר?

23.  התגלגל לידינו מסמך של פרופסור לטוקסיקולוגיה, יונה אמיתי, שהתמנה מטעם היצרן לכתיבת חו"ד על  הסיליפוס , ובו פירוט מלא של מבנה הסיליפוס, והשאלה היא מדוע מסמך זה לא נמצא במכון התקנים? מדוע מסמך זה לא מפורסם בציבור, ובמיוחד למי ששותה מים עם סיליפוס ?
וחמור מכך מדוע הלקוח הסופי לא יודע מה תכולת החומרים המדויקת  של חומר הסיליפוס בו גם הוא וגם באי ביתו שותים וגם מתקלחים ?  

24.  האם מכון התקנים ומשרד הבריאות יודעים בוודאות שקיימת חובת חשיפת הכימיקלים בהרכב החומר שאנחנו והתינוקות שלנו שותים ?

25.  האם הצרכן יודע שלמכשיר שמשמיד חיידקים, ועמד בתו התקן המיקרוביאלי מותר לגדל חיידקים פי 4 ויותר ?
האם הצרכן יודע שקיימים חיידקים אנדוטקסינים והאקסטוקסינים שמזיקים גם כשהם מתים ?
והשאלה המתבקשת, מה זה עוזר להרתיח מים או לטהר אותם בקרינה אולטרא סגולית, אם החיידק האקסטוקסיני רעיל גם כשהוא מת ?

            

   כשהלקוח קונה מכשיר מים, הוא חייב לדעת היטב מה הביצועים של המכשיר, בתקני ה--compliance to NSF/ANSI 42 standard

קיימת הגדרה מדויקת לתקן, הגדרת ביצועי התקן ו- TEST REPORT שעל פיו ניתן לבדוק את רמת ההצלחה בתקן.

היה ולמכשיר אין תו תקן משיקולים כספיים ו/או מטעמים מצפוניים, על הספק להציג בדיקות להצהרותיו ע"י גורם רשמי, הווה אומר מעבדות מוכרות, יתרה מכך, יצרנים ישראליים "פטורים" מלהיבדק במכון התקנים, גם אם קיימת חלות תקן למתקנים  המיוצרים בארץ, זה אולי מעודד את היצור המקומי, אך קיים טעם לפגם, אם המדינה רוצה לעודד את התעשייה הישראלית אז שיספקו את הבדיקות לתקן בחינם. 

26.  מדוע מכון התקנים כגוף וולונטרי, לא מתנדב (למעשה הוא מחויב) לספק מידע הכרחי על סוג התקן, ובמיוחד את תכולת הכימיקלים המדויקת של החומרים הנמסים במים, כדוגמת הסיליפוס לאזרחים?

 התשובה כנראה תהיה, אנו מעניקים גישה ישירה לאתר הספק ובו ניתן למצוא את ההרכב המדויק

27.  לדעתי מחובת מכון התקנים ומשרד הבריאות ( ומתוקף תקנות בריאות הציבור התשס"א 2001)  לקחת את חומר הסיליפוס לפענוח חומרי מבנה ע"י פעולה בדיקה פשוטה (Reverse Engineering ) ולדעת בבטחה את שאר ה-35% חומרים שמוסתרים בהצהרת היצרן ה-MSDS, מדוע אתם לא עושים זאת ? האם בריאות האזרחים, לא קודמת לכל?

28.  היה וקיימת הרעלת סיליפוס, לאזרחים שיפונו לבתי חולים, איך הרופאים הטוקסיקולוגים (הרעלות) יפענחו את מקור ההרעלה ומרכיבי החומרים, אם אין בידם את ההרכב המדויק של הסיליפוס ?

29.  תקן 1505/1 חל על מערכות שמתחת\מעל הכיור וגם על מערכות בכניסה לבית,
האם אתם יודעים שבעולם קיימת הפרדה היות וחייבת להיות הפרדה ?

POU- תהליך הטיפול במים מתבצע עד מרחק של 1.5 מטר, ומיועד להתקנה כיורית במטבח (בד"כ)
POE- תהליך הטיפול במים מתבצע בכניסה לבית, וחלים בו מגבלות של איסור הוצאת הכלור וכד'  

30.    למה על פי תקן 1505/1 מותר לי להתקין מסנן פחם פעיל לכל המים לבית, להוריד את כל רמות הכלור, דבר הגורם למים להזדהם בצנרת, וכך אני חושף את משפחתי לנזק בריאותי, היות ומותר לשתות עד 1.5 מטר מהוצאת הכלור, כך שמרבץ של חיידקים אלימים עלול להתפרץ במים הביתיים ולזהם את המים שאנו שותים ומתקלחים בם, ופשוט לפגוע בכל מי שחי בבית?

 סיכום

לדעתי, מכון התקנים הישראלי חייב לאמץ לפחות חלק מתקני ה-compliance to NSF/ANSI 42 standard

ובקפידה בכדי לשמור על בריאות האזרחים, כמו גם לפטור יבואנים מבדיקות מוצרים בעלי תקן compliance to NSF/ANSI 42 standard בפועל , היות ותקנים אלה הם באיכות מאוד גבוהה, ובכך הציבור ישתו מים איכותיים והיבואנים ישלמו פחות.
לדעתי, על אף המחווה הגדולה של הענקת פטור ליצרנים ישראלים לצורך "עידוד התעשייה כחול לבן" , עדיין צריך לבדוק את איכות המים המתקבלים, ולעשות זאת בחינם!!
לא הגיוני שבוועדות הרלוונטיות יושבים נציגי התעשייה שהם בעלי אינטרס שקובעים את התקנים המתאימים להם ו/או למוצרים שלהם, ולראייה
זה לא תמיד לטובת האזרח ו/או לבריאותו.
לצורך כך חייבים להקים גוף בלתי תלוי המורכב ממומחים שממש לא חסרים במדינת ישראל, ולהרכיב את התקנים הרלוונטיים.
כך ינותק הקשר בין בעלי המאה ובין האמת בדעה.
תהליך התקינה חייב להיות זול בכדי שלמשווקים, שהעלות הכספית לא תהווה שיקול בהגשת מוצרים לצורך קבלת תו תקן, ומבלי שמחיר המוצר יעלה יותר ללקוח הסופי, בנוסף מכון התקנים חייב לשפר את את היכולת של הציבור לתקשר עם המחלקות והאנשים הרלוונטיים, לא הגיוני שבמכון התקנים הישראלי לא עונים לטלפונים וכמשאירים הודעות לא חוזרים, וכששולחים מיילים הדנים בטעויות של מכון התקנים, פשוט לא עונים.

בכל ועדות התקינה הדנות בתקן עם השלכה רפואית יש לצרף רופא כמו גם נציג מהתקשורת, אני ממליץ על עדי דברת שאמרה, אומרת ותאמר את דבריה ללא לאות ובדיוק מרהיב.

אני יודע שהצלחתי להרגיז כמה אנשים, וזה טוב!
אולי אנרגיות הרוגז יובילו לתהליך של שיפור עד לרמה שלא תיוותר לי סיבה לכתוב מאמרים שכאלה, ואני מבטיח שלא אכתוב !
תנו לנו לחיות במדינה בריאה שאוכל לגדל בה את הדורות הבאים.

אשמח לעזור ולענות לכל שאלה.

המסקנות : חומרים הבאים במגע עם ה"אדם" חייבים להיבדק ע"י משרד הבריאות או כל מעבדה מאושרת אחרת, אין להסתפק ב-MSDS של היצרן
יש לבדוק מסמכים המתקבלים ממכוני בדיקה ותקינה, בכדי לוודא ולאמת את הצהרות הספק/יצרן
והיות ואנו עם חושב, אז ניתן לומר בפשטות, אל תמליצו לציבור המלצות שאתם עצמכם לא תעמדו בהם.

רוצים להעניק מתנה ששווה חיים למשפחה שלכם ? קנו לוטוס